האונה הימנית של המוח אינה מעורבת בעיבוד הראשוני של קריאת השפה הערבית בשל המורכבות הגרפית של הכתב הערבי. לכן, רכישת השפה הערבית, בהיבט של קריאה, קשה הרבה יותר בהשוואה לאנגלית.
זו המסקנה העולה מסדרת מחקרים שנעשו במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. המחקרים פורסמו בכתב העת Neuropsychology.
לאורך עשר השנים האחרונות, נתונים רבים הצביעו על כך שרכישת יכולת קריאת השפה הערבית איטית יותר וקשה יותר בהשוואה לשפות אחרות. סדרת המחקרים, שבוצעו על-ידי פרופ' זוהר אביתר וד"ר ראפיק איברהים, בחנה את המורכבות של מערכת הכתב הערבי. החוקרים הסבירו כי בשפה הערבית ישנם מספר סמלים גרפיים דומים המייצגים אותיות שונות וצלילים שונים, הנבדלים האחד מהשני בהבדל דק בלבד כמו קו או נקודה, כמו גם צלילים המיוצגים על-ידי מגוון סמלים שונים.
כדי לקבוע אם המורכבות היא שגורמת לקושי התפיסתי, החוקרים ביצעו סדרת מחקרים בהם השוו את קצב הקריאה ואת רמת הדיוק של ילדים ומבוגרים בשפת האם שלהם - ערבית, עברית, שדומה לה, ואנגלית, שמאד שונה ממנה. בנוסף, הם בחנו גם את המהירות ואת רמת הדיוק של עיבוד מילים בערבית, בעברית ובאנגלית אצל קוראים ששפת האם שלהם רק ערבית.
התוצאות גילו כי חלקו הימני של המוח מעורב בתהליך הקריאה של אנגלית ועברית, אך לא של השפה הערבית. עורכי המחקר הסבירו כי בערבית, זיהוי מספר ומיקום הנקודות, החיוני להבחנה בין האותיות, היא מטלה קשה למוח הימני מאחר שחלק זה של המוח בראש וראשונה משתמש במידע הגלובלי כדי לזהות אותיות. הממצאים אם כך תומכים בתאוריה כי המורכבות מתבטאת בקושי תפיסתי גבוה, ותורמת לקושי ואיטיות בעיבוד הקריאה הערבית.
המסקנה היא שילדים הרוכשים כישורי שפה שאינה ערבית משתמשים בשני חלקי המוח בשלבים הראשונים של לימוד הקריאה, בעוד שילדים שלומדים לקרוא ערבית אינם משתמשים בחלקו הימני של המוח. לכן, ייתכן שתהליך הקריאה ממושך יותר ונדרש זמן רב יותר עד שיהפוך לאוטומטי. הילד דובר הערבית מתמודד אם כך עם אתגר גדול יותר הדורש מאמץ - המדגיש את הצורך במעורבות מקצועית מערכתית בלימוד קריאת ערבית, במיוחד לאלו המתקשים ללמוד את השפה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה