האגודה ליחסי עבודה: אין לפגוע בזכות השביתה

האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה מתנגדת להצעת החוק של ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד), שנתמכת על-ידי הממשלה, ועניינה פגיעה ביכולת האיגודים המקצועיים לפתוח בשביתה.

לפי הצעת החוק, תידרש הכרזה על סכסוך עבודה ולאחריה עריכת משאל חשאי בקרב כל חברי האיגוד המקצועי לאישור השביתה.

לדברי יו"ר האגודה, ד"ר עוזר כרמי, המשמש כמרצה בקריה האקדמית, הצעת החוק איננה ראויה ואינה חוקתית משום שהיא מנסה לפגוע בזכויות יסוד של העובדים ובהם חופש ההתאגדות והזכות לשבות. לדבריו, הצעת החוק אף איננה מעשית, משום שיש להניח שוועדי עובדים חזקים ודומיננטיים - שהם מטרת החקיקה - לא יתקשו להשליט את מרותם על כלל החברים. הדבר אמנם יביא לעיכוב מסוים בהכרזת השביתה, אך לא ימנע אותה למעשה.

לעומת זאת, כך לדבריו, החקיקה עצמה עשויה להביא לרדיקליזציה של האיגודים המקצועיים והוועדים החזקים, שתחריף את אי השקט התעשייתי הקיים בלאו הכי במגזר הציבורי. "כל פגיעה בשיטה זו תדרדר את מערכת יחסי העבודה ותמנע מהממשלה עצמה את היכולת לנהל מו"מ קיבוצי מול האיגודים המקצועיים", אמר.

הצעה לאמץ חקיקה למזעור השביתות והפגיעה במשק

ד"ר כרמי קרא עם זאת, לאמץ חקיקה למזעור נזקי שביתות בשירותים חיוניים, כאשר נגרם נזק ממשי לאינטרס הציבורי. לדבריו, על רקע גל השביתות האחרון במשק, במיוחד של קבוצות עובדים חיוניות, יש מקום לשנות את החקיקה הקיימת ולאמץ חקיקה, המקובלת כיום במדינות המערב הדמוקרטיות, ואשר נועדה למזער נזקי השביתות ולהבטחת מינימום של שירותים חיוניים גם בזמן שביתה.

לדבריו, חקיקה כזו לא נועדה לפגוע בזכות השביתה של העובדים, שהיא זכות יסוד, אלא למצוא איזון בינה לבין הצורך באספקת מינימום של שירותים חיוניים. ד"ר כרמי קבע, כי יש להבטיח שחקיקה כזו תהיה מקובלת גם על העובדים. לדבריו, לעובדים עשוי להיות אינטרס כיום בחקיקה כזו משום שהחלופה תהיה קשה יותר מבחינתם.

ד"ר כרמי, הוסיף כי במדינות דמוקרטיות רבות בעולם המערבי מעוגנים בחוק אמצעים שונים שנועדו למזער את נזקי השביתות בשירותים החיוניים. במדינות מסוימות מוטלות מגבלות, כאשר קיים חוסר איזון בין המטרות המוצהרות של השביתה לנזק שנגרם למעשה.
לדבריו, ישנם כמה מודלים אותם ניתן לאמץ בישראל, כמו המודל הבלגי, שקבע נהלים של הפעלת ועדות משותפות לנציגי מעסיקים ואיגודים מקצועיים שצריכות להחליט בדבר השירותים שיש לספקם, גם במצב של שביתה. במקרה של אי-הסמכה, הממשלה מגדירה מהם צרכים חיוניים ומוסמכת להוציא צווי ריתוק.

- בחלק מהמדינות, כגון איטליה, גרמניה, צרפת ובלגיה, נדרש מינימום מסוים של אספקת שירותים גם במקרה של שביתה;

- במדינות אחרות חלה חובה לפנות לגישור או למנגנוני תיווך אחרים;

- ביפן ובארה"ב חלה חובת פניה למגשר גם על עובדי ציבור לא ממשלתיים, דבר הדוחה את הפסקת העבודה ב-80 יום בארה"ב וב-50 יום ביפן;

- בצרפת, הממשלה, בפיקוח בתי דין מנהליים, מוסמכת לדרוש "אספקה מינימלית של שירותים" במצב של שביתה;

- באיטליה, רמת השירות המינימלי נקבעת בדרך של מו"מ קיבוצי ועדת מומחים מוסמכת להעריך את תוצאות המו"מ ולהכריע במקרה של אי-הסמכה. לצד הליך זה, קיימים בחלק מהמגזרים חוקים על-פיהם חלה חובה לספק שירותי מינימום, תוך נקיטת צעדים משמעתיים כנגד עובדים המפירים את החוק, מבלי לפטרם;

- ביפן יכולה הממשלה, באישור הפרלמנט, לקבוע, כי שביתה עשויה לסכן את הכלכלה ואת טובת הציבור. במקרה כזה מוסמך רה"מ לנקוט בצעדי חירום לשם הפסקת השביתה.

ד"ר עוזר כרמי קרא להפעיל מחדש את "המועצה ליחסי עבודה", שתפקידה לייעץ לשר הממונה בכל הנוגע ליחסי עבודה ואשר אינה פועלת מזה מספר שנים. ד"ר כרמי הדגיש, כי במועצה זו יש ייצוג לכל הגורמים במערכת יחסי העבודה ויש מקום להפעילה כגורם מייעץ בנושא הגבלת שביתות.