הרצאה "מקורית" שתורגמה מבנק ישראל וגניבה ספרותית של מאמר

"אין בטענות בדבר ניגוד עניינים של פרופ' איתן ששינסקי כדי להביא לפסילתו כראש הוועדה לבחינת המדיניות בנושא משאבי גז ונפט בישראל", קבע אתמול (ד') אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש. שתי טענות בדבר ניגוד עניינים נבדקו בכל הקשור לפרופ' ששינסקי: חברותו בדירקטוריון של פסגות קרנות נאמנות בע"מ, וחברותה של אשתו רות בוועדה של הקרן החדשה לישראל, שיצאה בקמפיין למען העלאת התמלוגים.

אבל בדיקת G, בתחקיר שיתפרסם במלואו במוסף בסוף השבוע, חושפת כתם של ממש בעברו של ששינסקי כחוקר וכאיש אקדמיה: הוא נתפס בעבר כמה פעמים כשהוא לוקח לעצמו קרדיט על עבודות של אחרים.

G פנה לפרופ' ששינסקי וביקש את תגובתו בנושא, אולם הוא סירב בטענה שאין לדברים קשר לתפקידו בוועדה. מקורביו טוענים כי מדובר בהשמצות שאינן רלוונטיות לנושא הגז.

אינפלציה ופלגיאט

ב-1985 הרצה ששינסקי בכינוס בינלאומי בארצות הברית בנושא האינפלציה בישראל. ההרצאה התגלתה כתרגום לאנגלית של מאמר שחיבר ד"ר זלמן שיפר, כלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל. ההעתקה התגלתה לאחר שמארגני הכינוס הוציאו לאור ספר המאגד את ההרצאות.

ששינסקי, לפי הפרסומים, לא הכחיש את ההעתקה, ומילא אחר דרישתו של שיפר לפנות בכתב לכל משתתפי הכינוס ולעדכנם לגבי המקור להרצאתו. בנוסף, המקרה גם הובא לבית הדין למשמעת של האוניברסיטה העברית. ששינסקי ננזף, התנצל, והורחק מהוועדות האקדמיות באוניברסיטה.

ב-1986, אותה שנה שבה ננזף, פרסם ששינסקי מאמר אקדמי בסדרת ספרים מכובדת בשם Handbook of Mathematical Economics. המאמר, שעסק בתיאוריות מיקרו כלכליות, הועתק כמעט בשלמותו ממאמר שפרסם, שש שנים קודם לכן, פרופ' קארה האגן הנורבגי ב-Scandinavian Journal of Economics. בעקבות חשיפת ההעתקה, הגיש ראש החוג לכלכלה דאז, פרופ' יעקב מצר, תלונה לבית הדין למשמעת של האוניברסיטה העברית. גם כאן, לפי אותם פרסומים, לא הכחיש ששינסקי בפני בית הדין את המיוחס לו.

הפעם השלישית שבה ניכס לעצמו זכויות של אחרים הייתה כאשר כיהן כיו"ר חברת העובדים. ב-1990 פורסמה בעיתונות תוכנית חדשנית להפוך את קונצרן כור למפעלים עצמאיים. על התוכנית היה חתום ששינסקי. אותה תוכנית, כך פורסם בזמנו בעיתון "חדשות", הוצעה חודשים אחדים קודם לכן על-ידי האוצר, ונדחתה על הסף בידי חברת העובדים.