הסיכוי לסרטן - לא תלוי באישיות שלנו

לאנשים ידידותיים וחברותיים ולאלו שנוטים לעצבנות ולדכדוך יש לפחות דבר אחד במשותף: האישיות שלהם אינה קשורה לסיכון שלהם לפתח סרטן או למות מהמחלה. כך מבטיח מחקר חדש.

הממצאים, משני מחקרים ארוכי-טווח של תאומים פינים ושבדים, תומכים בראיות נוספות המפריכות את התיאוריה כי ישנם סוגי אישיות מסוימים עם נטייה לסרטן, וכי האישיות היא גורם חשוב בסיכויים לשרוד את המחלה.

החוקרים גילו כי בקרב קרוב ל-60,000 המשתתפים משני המחקרים לא נמצא קשר בין הסיכון לסרטן לבין שני סוגי אישיות: האחת - מוחצנת - נטייה להיות ידידותי וחברותי, והשנייה - נוירוטית - המאופיינת בנטייה לדאגה, בחרדה ובעליות וירידות במצב הרוח. מאפייני האישיות גם לא נמצאו קשורים לסיכויי ההישרדות של חולי הסרטן.

ממצאי המחקר פורסמו בעיתון האמריקני לאפידמיולוגיה.

לגבי חולי סרטן, הממצאים מצביעים על כך שהם אינם צריכים לחשוב כי מאפייני האישיות שלהם השפיעו על הסרטן או על הערכת הסיכויים שלהם, כתבו החוקרים, מהאגודה הדנית לסרטן בקופנהאגן.

הרעיון כי "רוח לחימה" תשפיע על אבחון הסרטן ועל הערכת הסיכויים מפתה, אך ישנו גם צד חיובי להיעדר הקשר בין האישיות להישרדות: אנשים חולי סרטן אינם צריכים להרגיש כי עליהם "לאמץ" השקפה שאינה מבטאת אותם נכונה. החוקרים מדגישים כי חולי סרטן אינם צריכים להרגיש אשמים במחלתם.

לא לפתח רגשות-אשם

צילום: קשר לא מוכח [צילום: פלאש 90]

הרעיון כי מבנה האישיות משחק תפקיד בסיכון לסרטן קיים כבר שנים. אך הרבה מהראיות לקשר הגיעו ממחקר של צוות חוקרים אירופים, שמחקר שערכו בשנת 1980 גילה קשר בין מאפייני אישיות מסוימים, כולל נטייה להדחיק רגשות, לעלייה משמעותית בסיכון למוות מסרטן. חוקרים אחרים בחנו לאחר מכן את תוקפם של המחקרים, בשל החשד להשפעה על הנתונים ובשל חוסר עקביות.

מספר מחקרים קטנים גילו קשר בין גורמים אישיותיים לסיכון לסרטן ולסיכוי להישרדות מהמחלה, אך רבים אחרים לא. והיכן שנמצאו קשרים, הן לנוירוטיות והן להחצנה, היו קשרים שונים לסיכון לסרטן מצד אחד, ולסיכויי ההישרדות מצד שני. היו שטענו כי אנשים חברותיים ורגועים - מאוד מוחצנים ולא נוירוטים - נמצאים בסיכון גבוה לפתח סרטן. התיאוריה היא שאנשים אלו מחפשים אחר גירויים ומצבים מלחיצים, אך ההתנהגות הרגועה שלהם מונעת מהם לבטא את הרגש במצבים אלו.

מצד שני, מחקרים אחרים גילו קשר בין רמות גבוהות של נוירוטיות ורמות נמוכות של החצנה, לסיכויי הישרדות נמוכים יותר.

לדברי עורכי המחקר הנוכחי, מדובר במחקר שכלל מדגם מקיף ביותר של אוכלוסיה ותקופת מעקב ממושכת. ל-59,548 משתתפי המחקר נמדדו רמות ההחצנה והנוירוטיות באמצע שנות ה-70' כשהיו צעירים. המבוגרים ביותר היו בגיל העמידה. לאורך 30 שנה, 4,631 משתתפים אובחנו עם סרטן ו-1,548 מתו מהמחלה.

כשצוות החוקרים פירק לגורמים מספר משתנים אחרים - כמו הרגלי עישון ושתייה, משקל גוף ורמות השכלה - הם לא גילו קשר בין שני סוגי האישיות לסיכון לפתח סרטן או למות מהמחלה. הקשר שזיהו היה בין רמות גבוהות הן של נוירוטיות והן של החצנה לסיכון לסרטן ריאות. יחד עם זאת, כשבחנו מקרוב את היסטוריית העישון של המשתתפים - כולל מספר הסיגריות שעישנו - הקשר בין סרטן ריאות למאפייני אישיות נעלם, מה שמרמז על כך שאנשים עם סוג מסוים של אישיות נוטים יותר לעשן והעישון הוא שמעלה את הסיכון לפתח סרטן ריאות.

אין להסיק מממצאי המחקר כי המצב הפסיכולוגי והרגשי אינו חשוב בהיבט של סרטן. קבוצות תמיכה, לדוגמה, הן דרך יעילה אם היא עוזרת לשפר את איכות החיים של חולה הסרטן. יחד עם זאת, אנשים לא צריכים להרגיש כי הם צריכים לאמץ גישה מסוימת למחלה רק כדי להאריך את חייהם. לאנשים יש את כל הזכות לכעוס והם יכולים להישאר מה שהם, כתבו.

עובדה חשובה שהדגישו החוקרים היא שלמרות שלמאפייני אישיות אין השפעה חזקה על הסיכון לסרטן, הם יכולים להוות גורם משמעותי יותר במצבים כמו מחלות לב. אנשים הסובלים ממחלת לב צריכים לקבל טיפול תרופתי במשך שנים, ולפעמים עשורים, להקפיד על תזונה מסוימת ולהתעמל על בסיס קבוע, ומאפייני אישיות כמו מצפוניות, לדוגמה, יכולים להיות מרכיב חשוב ביכולת שלהם לעשות זאת.