בנק ישראל: הצמיחה ב-2010 תסתכם ב-3.7%

קצב האינפלציה צפוי להיות בשנה הקרובה בחלקו העליון של תחום יעד האינפלציה, והצמיחה צפויה להיות נמוכה במקצת מ-4% אחוזים, כך שפער התוצר השלילי יצטמצם מעט. זוהי ההערכה העולה (יום ב', 2.8.10) מדוח האינפלציה של בנק ישראל לרביע השני של 2010.

להערכת בנק ישראל שיעור האינפלציה ב-12 החודשים הבאים יעמוד על כ-2.6%. הייסוף האפקטיבי, שהיה בחודשים האחרונים, ופער התוצר השלילי, שעדיין קיים - תוצאת השפעתו של המשבר העולמי על הפעילות המשקית בישראל - יתמכו בריסון האינפלציה. הצמיחה בשנים 2010 ו-2011 תסתכם, להערכת הבנק, ב-3.7%-ו-4%, בהתאמה, כך שפער התוצר השלילי יצטמצם במהלך שנים אלה. שיעור האבטלה צפוי להמשיך ולרדת במתינות בשנים 2010 ו-2011. תחזיות אלה צפויות להתממש במקביל לתהליך הדרגתי של העלאת ריבית בנק ישראל.

מדד המחירים לצרכן עלה ברביע השני של 2010 ב-1.6%, בעיקר בהשפעת גורמים עונתיים. בניכוי הרכיבים העונתיים - פירות וירקות והלבשה והנעלה - עלה המדד ברביע זה ב-0.7%. עלייתו של סעיף הדיור, המודד באמצעות שכר הדירה את מחיר שירותי הדיור, הייתה ברביע הנסקר מהירה מזו של שאר רכיבי המדד - 2.3%, קצב האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים התמתן ברביע השני ל-2.4%, לאחר תקופה ארוכה של אינפלציה בקרבת הגבול העליון של היעד ואף מעליו.

המשבר באירופה עלול להשפיע על ישראל

במהלך הרביע השני, סוקר הדוח, החריף משבר החובות הפיסקליים, בעיקר במדינות דרום אירופה, ולפיכך התגברה מאוד אי-הוודאות בשווקים הפיננסיים בעולם, וגם בישראל; זאת במיוחד בתחילת הרביע, עד להכרזתם של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית על קרנות לסיוע לאותן מדינות באירופה הנתונות בקשיים פיננסיים, ועד שמדינות אלה החלו לנקוט מדיניות פיסקלית מרסנת כדי להתמודד עם המשבר. לאחר מכן, נבלמו הירידות בשווקים הפיננסיים, אולם אי-הוודאות נותרה גבוהה.

הפעילות הכלכלית במשק הישראלי המשיכה להתרחב ברביע השני של 2010, אף כי חלק מהאינדיקטורים לרביע זה מצביעים על האטה בקצב ההתרחבות. על-פי הנתונים שבידי בנק ישראל נראה כי בעוד שהביקושים המקומיים הוסיפו להתרחב, גידול היצוא, המושפע ישירות מההתפתחויות בעולם, התמתן. בשוק העבודה ניכרת מגמת ההתאוששות, ומתבטאת בהמשך הירידה של שיעור האבטלה ובעלייה של השכר הריאלי.

בנק ישראל מציין עוד בדוח כי המשבר הפיסקלי במדינות אירופה עלול להשפיע על המשק הישראלי - בגלל פגיעה אפשרית בביקושים ליצוא של ישראל והשפעה על שוק ההון הישראלי בשל המיתאם בינו לבין השווקים הפיננסיים בעולם.

שער החליפין הנומינלי והריאלי של השקל יוסף במשך רוב הרביע השני, אולם באמצע יוני התהפכה המגמה: בסוף הרביע הוא פוחת, וכן ביולי. רכישת מטבע חוץ על-ידי בנק ישראל באפריל ובמאי מיתנה את הייסוף בחודשים אלה. ביוני לא התערב בנק ישראל בשוק מטבע החוץ.

המדיניות המוניטרית של בנק ישראל בתקופה הנסקרת נקבעה במסגרת תהליך החזרתה של הריבית לרמה נורמלית, התואמת את תנאי המשק וסביבת האינפלציה. יחד עם זאת, התגברות אי-הוודאות לגבי המצב הכלכלי בעולם והשפעתו על המשק הישראלי התבטאה בהאטת קצב העלאתה של הריבית ברביע השני. ריבית בנק ישראל לאפריל הועלתה ב-0.25%, ל-1.5%, והושארה ברמה זו עד חודש יולי. הריבית לאוגוסט הועלתה ב-0.25% ל-1.75%. מגמת הירידה של האינפלציה לעבר מרכז היעד, (בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים), התגברות אי-הוודאות לגבי קצב התאוששותו של המשק הישראלי בהמשך השנה והציפייה להשארת הריביות של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם ברמות נמוכות עוד לזמן ממושך - כל אלה תמכו בהשארת הריבית ללא שינוי במשך הרביע השני.

דרישה להפרשה נוספת בגין הלוואות לדיור שניתנו ביחס מימון גבוה

באשר להתרחבות המהירה של שוק הדיור והדרכים למיתונו, הזכיר בנק ישראל כי הוציא המפקח על הבנקים בבנק ישראל הוראה, שנכנסה לתוקף ב 1- ביולי, המורה לבנקים לבחון בקפידה את נושא האשראי לדיור, תוך דרישה להפרשה נוספת בגין הלוואות לדיור שניתנו ביחס מימון גבוה. צעד זה תואם את הגישה שלפיה, לצורך יישום מדיניות הבנק המרכזי, יש מקום להפעיל כלים מקרו-יציבותיים (macroprudential), נוסף על השימוש בכלים המוניטריים הרגילים, כדי לטפל בנושאים הקשורים ליציבות הפיננסית. השימוש בכלים אלה מאפשר השפעה ממוקדת - בשונה משינויים בריבית, המשפיעים על המשק כולו.