עדויות חדשות של ניצולים ממחנה אוטהאוזן

יעקובו, אחד מראשי קהיליית יהודי סלוניקי בישראל, היה בן 14 בלבד כשהגיע למחנה הריכוז מאוטהאוזן הישר מאושוויץ. "אחת המשימות הכי הקשות במחנה היה לפנות גופות של מתים וזה היה התפקיד שלי. מדוע שרדתי? משום שלא פחדתי. היתה בי תעוזה רבה, בשילוב עם נאיביות והרצון הפנימי העצום לעזור לאחרים".

זו רק את העדויות הנחשפות עתה, בפרויקט מחקרי-תעודי חדש. דבריו המרגשים של יעקובו כלולים בפרויקט יוצא דופן של תיעוד עדויות ניצולים ממחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה. את הפרויקט יזמה אוניברסיטת וינה, ומוביל בישראל פרופ' פרנק שטרן, מנהל המרכז ללימודים גרמניים באוניברסיטת בן-גוריון.

פרופ' שטרן נמנה עם קבוצת חוקרים, הדורשים מזה שנים ממשלת אוסטריה לתת את המשקל החינוכי-ציבורי הראוי למחנה הריכוז מאוטהאוזן באוסטריה, הידוע לשימצה. לאחר שמשרד הפנים הגרמני נענה לאתגר והסכים לממן את הפרויקט, רתם שטרן למשימה זו שלושה מתלמידיו - קרן בבצ'וק-חרזי, קובי קבלק ושרית לייזרוביץ'. במסגרת עבודת התיזה שלהם לתואר שני ליקטו במשך כשנה עדויות חיות וראיינו 56 ניצולים ברחבי העולם.

מהעדויות שאסף צוות המחקר הישראלי במהלך השנה האחרונה עולה, כי במחנה הריכוז היו גילויים קשים של התעללות, לרבות תופעות של קניבליזם (אכילת בשר-אדם).

מדובר בפרויקט בינלאומי שמימן משרד הפנים האוסטרי. קבוצת המחקר הישראלית חברה לפרופ' גררד בוץ וצוותו באוניברסיטת וינה, ואל פרופ' אלכסנדר פון פלאטו וצוותו באוניברסיטת ברלין.

הפרויקט המשולב של תיעוד ניצולי מחנה מאוטהאוזן כלל ראיונות עומק של ניצולים יהודים, ששהו במחנה הריכוז, שנחשב לקשה ולמזוויע ביותר, והוא כולל הקלטות באמצעות האודיו, מיני-דיסק, וכן ראיונות בוידיאו. בסך הכל בוצעו במסגרת הפרויקט כ-800 ראיונות עומק של ניצולים ב-15 מדינות (ישראל, בלגיה, הולנד, לוכסמבורג, גרמניה, צרפת, יוון, רוסיה, רוסיה, איטליה, קנדה, מקדוניה, אוסטריה, פולין, פורטוגל, סלובקיה, ספרד, צ'כיה, הונגריה וארה"ב).

לפרויקט התיעוד קדמה סדנה מיוחדת שנועדה להכשיר את הסטודנטים מישראל, מאוסטריה, מגרמניה ומדינות אחרות, כיצד להתמודד עם המידע הרב ועם הקושי הכרוך בשמיעת ובתיעוד סיפורים קשים ומזעזעים.

התיעוד הרב שנאסף ייאגר במסד נתונים אלקטרוני, בארכיון אתר מחנה מאוטהאוזן. ממצאי המחקר, לרבות ארכיון צילומים נרחב, הוצגו בימים אלה בתערוכה מיוחדת שנערכה באתר המחנה בוינה.

"אחת המטרות שלנו שבמוזיאון אתר המחנה יונצחו ניצולי המחנה החיים כיום בישראל. במקום יש אף אנדרטה שהוקמה ביוזמת מדינת ישראל לזכר קורבנות השואה" אומר פרופ' שטרן.

מחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה, שהוקם בהוראת הימלר באוגוסט 1938, כלל כ-200,000 אסירים וסווג ב"קטגורית מחנה 3". כלומר, הסיווג הקשה והמזוויע ביותר, כשמבחינת האסירים המחנה היה "גזר דין מוות באמצעות עבודה".

במחנה, ממנו הסתעפו 49 תתי-מחנות, שהו בעיקר אסירים פוליטיים ממוצאים שונים, כאשר היהודים הובאו למקום בעיקר בשנת 1945.

במקום, שזכה לכינוי "מחנה המוות", בוצעו עינויים מהקשים ביותר במהלך השואה. "המחצבה" ו"גרם מדרגות המוות", הם האתרים הנודעים ביותר לשימצה, שבהם מצאו את מותם רבים מהאסירים, בייסורים רבים ובהתעללות קשה. חלק גדול מהם מצאו את מותם ברעב, בקור, בהתעללות ובחדרי הגז.