תוספות סידן מעלות הסיכון להתקפי לב

למרות שמיליוני בני אדם בעולם משתמשים בתוספות סידן כדי לשפר את בריאות העצמות ולמנוע אוסטאופורוזיס, מחקר חדש מניו-זילנד מראה כי לתוספות יש השפעה מעטה בלבד על חוזק העצמות, וכי לעומת זאת הן תורמות לעלייה קטנה בסיכון להתקפי לב בקרב אנשים מבוגרים.

במקום להסתמך על תוספות סידן, החוקרים מציעים לקבל את כמות הסידן הדרושה מהמזון. לדבריהם, לאחר שבחנו ניסויים קליניים משמעותיים שכללו משתתפים שקיבלו באופן אקראי סידן או פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה), הם גילו עלייה בסיכון להתקפי לב בקרב אותם אנשים שקיבלו את תוספות הסידן. מידת העלייה בסיכון מספיקה, הם סבורים, כדי לבטל לחלוטין את היתרון הקטן שיש לגלולות סידן בהיבט של שברים.

החוקרים הדגישו את הצורך בסידן מהתזונה ואת העובדה שתוספות סידן אינן מועילות על בסיס הראיות העדכניות.

ממצאי המחקר פורסמו ב-BMJ.

לצורך המחקר, צוות החוקרים ניתח נתונים של 11 ניסויים רפואיים אקראיים ומבוקרים שכללו 11,921 משתתפים. במילים אחרות, החוקרים סקרו כמעט כל מחקר שפורסם בנושא הקשר בין תוספות סידן להתקפי לב. ניתוח הנתונים הראה עלייה של קרוב ל-30% בסבירות להתקפי לב בקרב אנשים מעל גיל 40 שהשתמשו בתוספות סידן. בנוסף, זוהתה עלייה קטנה אך משמעותית מבחינה סטטיסטית לסיכון לשבץ ולמוות בקרב אלו שהשתמשו בתוספות. הממצאים נשארו עקביים גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים כמו גיל, מין וסוג התוספות.

החוקרים ציינו כי העלייה בסיכון להתקפי לב הייתה מתונה, אך למרות שעלייה של 30% בסיכון, במונחים אבסולוטיים, היא קטנה, היא עדיין יכולה להוות בעיה גדולה ביותר בשל העובדה שאנשים רבים מאוד משתמשים בתוספות סידן.

שינויים בכימיה של הדם

צילום: מי אחראי? [צילום: AP]

מחקרים מוקדמים לא גילו סיכון דומה אצל אנשים שקיבלו את הסידן דרך אכילת מזונות עשירים במינרל, מה שמראה שהתוספות הן גורם סיכון עצמאי. יתרה מכך, העובדה שלתוספות הסידן הייתה רק השפעה מינורית על בריאות העצמות והיעדר השפעה על מניעת שברים, הרי שיש לשקול מחדש את השימוש בהם למניעה או לטיפול באוסטאופורוזיס.

ההשערה היא כי תוספות סידן יכולות להעלות את רמות הסידן בדם מעל לרמה הנורמלית, ולגרום לשינויים בכימיה של הדם, שעלולים להיות מסוכנים לאנשים בסיכון להתקפי לב. החוקרים ממליצים לעבור בדיקה לצפיפות העצם כדי לדעת מהו הסיכון לאוסטאופורוזיס, ובמידה שהסיכון גבוה, לשקול שימוש בתרופות במקום בתוספות סידן.

יש לציין כי למחקר מספר הגבלות, כולל הוצאת מחקרים בהם המשתתפים השתמשו הן בוויטמין D והן בתוספות סידן, והעובדה שחלק מהניסויים שנסקרו לא אספו נתונים על בעיות לב בצורה סטנדרטית.

מומחים בתחום שהגיבו לממצאים אמרו כי תוספות סידן אינן מפחיתות את הסיכון לשברים, ובוודאי לא את הסיכון למוות והן לא יעילות. למרות שלא ברור עדיין אם הן אכן מעלות את הסיכון להתקפי לב או לשבץ, יש להפסיק להשתמש בהן.

רבים מסכימים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לגלות טיפולים יעילים לאוסטאופורוזיס, עם וללא תוספות סידן וויטמין D. טיפולים חדשים יותר וגם ישנים, כמו משתנים מקבוצת התיאזידים, אכן מורידים את הסיכון לשברים ולתמותה, אך לא ידוע אם יש להשתמש גם בתוספות סידן וויטמין D כדי לשפר את יעילותם. ידוע כי התוספות אינן מועילות בפני עצמן אך לא ידוע אם גם כגורם מסייע לטיפול יעיל.

דאפי מקיי, סגן נשיא המועצה לאחריות תזונתית, קבוצת לובינג של תעשיית תוספות המזון בארצות הברית, התייחס למסקנות המחקר כ"חלשות" וטען כי אף אחד מהמחקרים ששימשו את החוקרים לא תוכנן בצורה ספציפית כדי לבדוק את הסיכון להתקפי לב.

הוא מייעץ לאנשים לקבל בין 1,000 ל-1,500 מיליגרם של סידן ביום ממוצרי חלב ומירקות בעלי עלים ירוקים. אם התזונה אינה מכילה כמות מספקת של סידן, הרי שיש למלא את הפער בתוספות סידן. לגבי אנשים המשתמשים בתוספות סידן, מקיי מייעץ שלא לקחת את כל המינון בפעם אחת, אלא לאורך כל היום כדי שרמות הסידן בדם לא יעלו מעל לנורמה.