ירידה במשקל - דרך טיפול באי-התאפקות במתן שתן

נשים הסובלות מעודף משקל ומבעיות שליטה בשלפוחית השתן יכולות לשפר את התסמינים אם יורידו במשקל אפילו מספר לא רב של קילוגרמים. אלו ממצאי מחקר חדש.

משקל עודף, במיוחד באזור הבטן, הוא גורם סיכון לאי-התאפקות במתן שתן ומחקרים הראו כי הורדת הקילוגרמים המיותרים יכולה לעזור ולמנוע את הבעיה, או להפחית את התסמינים. יחד עם זאת, עד כה לא היה ידוע בדיוק כמה קילוגרמים יש להוריד כדי להשיג שיפור משמעותי בתסמינים.

המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Obstetrics & Gynecology, הראה כי נשים הסובלות מעודף משקל ומהשמנה יכולות להשיג שיפור על-ידי הורדת 5%-10% מהמשקל ההתחלתי. אחוז כזה נחשב לירידה מתונה למדי במשקל לאנשים הסובלים מעודף משקל ניכר. לנשים השוקלות 90 קילוגרם, לדוגמה, המשמעות היא הורדת 4.5 קילוגרמים בלבד.

לצורך המחקר, עקבו החוקרים אחר 338 נשים שסבלו מהשמנה או מעודף משקל וכן מאי-התאפקות במתן שתן. הנשים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: האחת בה לקחו חלק בתוכנית לירידה במשקל שהתמקדה בדיאטה, בהתעמלות ובשינוי התהנהגותי, והשנייה ששימשה כקבוצת ביקורת והנשים בה קיבלו מידע בנושא סגנון חיים בריא וירידה במשקל.

לאורך 18 חודשים, הנשים מילאו יומנים בהם עקבו אחרי תסמינים שבועיים שהיו קשורים לאי-התאפקות במתן שתן.

גורמים אחרים לאי-התאפקות במתן שתן

צילום: יתרונות רבים יותר [צילום: AP]

גם כשהחוקרים לקחו בחשבון גורמים אחרים המשפיעים על הסיכון לאי-התאפקות במתן שתן, כמו גיל מבוגר, עישון והריונות מרובים, הם גילו כי נשים שהורידו 5%-10% ממשקלן ההתחלתי היו בסבירות גבוהה פי 4-2 לדווח על ירידה משמעותית באפיזודות של אי-התאפקות במתן שתן במהלך המחקר.

ירידה גדולה יותר במשקל לא הניבה יתרונות נוספים, אך החוקרים הדגישו כי הם אינם יכולים לשלול לחלוטין השפעות אלו. הם ציינו גם כי טיפולים אחרים באי-התאפקות במתן שתן, כולל תרופות, מטפלים במצב עצמו וירידה במשקל, מצד שני, מביאה לטווח רחב של יתרונות.

מספר מחקרים גילו כי ירידה במשקל של 5%-10% יכולה לעזור ולהוריד את לחץ הדם או להקטין את הסיכון לסוכרת מסוג 2. כעת, ירידה ממושכת בתסמיני אי-התאפקות במתן שתן יכולה הייתה להתווסף לשיפורים הבריאותיים הקשורים לירידה מתונה במשקל.

ירידה משמעותית בתסמינים

צילום: 5%-10% מהמשקל ההתחלתי [צילום: AP]

בסך-הכל, החוקרים גילו כי נשים שהורידו בין 5%-10% ממשקלן ההתחלתי היו בסבירות גבוהה פי 4-2 לעומת נשים שהעלו במשקל לדווח על ירידה משמעותית בתסמינים של אי-התאפקות במתן שתן. ירידה משמעותית הוגדרה כירידה של 70% לפחות במספר האירועים שאישה חוותה כל שבוע.

מבין משתתפות המחקר שירדו 5%-10% ממשקלן ההתחלתי, 54% דיווחו על עיקר הירידה בשכיחות התסמינים לאחר 18 חודשים. זאת בהשוואה ל-37% מהנשים שהעלו במשקל. התוצאות מעודדות ביותר, משום שירידה במשקל בסדר גודל כזה היא בת-השגה עבור אנשים רבים הסובלים מעודף משקל.

הממצאים מבוססים על ניסוי רפואי שתוכנן לבדוק אם תזונה והתעמלות יכולות לעזור ולהקל על תסמינים של אי-התאפקות במתן שתן. בתחילת המחקר הנשים היו בנות 53 בממוצע וסבלו מהשמנה חמורה.

הן חולקו, כאמור, בצורה אקראית, לקבוצה שקיבלה תזונה מופחתת קלוריות - 1,800-1,200 קלוריות ליום, והתעמלו שלוש שעות בשבוע בפעילויות כמו הליכה מהירה. כמו-כן, הן לקחו חלק בפגישות קבוצתיות שבועיות שהתמקדו בשינויים בסגנון החיים. התוכנית נמשכה שישה שבועות. נשים שהורידו במשקל עברו לתוכנית "תחזוקה" שעודדה אותן לשמור על השינויים שעשו בסגנון החיים, וכללה מפגשים קבוצתיים כל שבועיים. הנשים בקבוצת הביקורת קיבלו שיעורים שכללו עצות בנושא תזונה, התעמלות וירידה במשקל. סה"כ שבעה שיעורים לאורך 18 חודשים.

בסוף המחקר, רוב הנשים שמרו על מידה מסוימת של ירידה במשקל; 21% היו בטווח ירידה של 5%-10%, 25% ירדו יותר. רבע מהנשים העלו במשקל.