האם המרפא לסוכרת מסתתר בעצמות?

העצם האנושית היא איבר הנושא עליו אחריות רבה - הוא מתמודד עם מערכת הדם, מערכת חילוף החומרים, ואפילו עם הלבלב, לפני שהוא מבצע את מטרותיו שלו בהצלחה. אך האם האיבר העסוק הזה מסוגל גם לרסן את מגיפת הסוכרת?

חוקרים טוענים כי עכברים שעצמותיהם לא יכולות להגיב לאינסולין מפתחים בדרך-כלל רמות סוכר גבוהות בדם, ואלו עלולות לגרום לסוכרת. מדובר בתסמין הקשור לנוכחות אוסטאוקלצין (חלבון הנמצא במוח עצם). החוקרים משערים כי האוסטאוקלצין יכול להיות התשובה למלחמה במגיפת הסוכרת (מסוג 2) העולמית.

המחקר שערכו גילה קשר מולקולרי משמעותי בין בניית עצם מחודשת לחילוף חומרים.

תא עצם הבונה את העצם ותא עצם האחראי לספיגה חוזרת של עצם הם שני סוגי תאים בהם תלויה בריאות העצם. מחקר קודם שערכו החוקרים, גילה קשר גם בין העצמות ללפטין (הורמון השומן).

מדענים מאמינים גם כי תאי עצם יכולים להגיב לאינסולין בדרכים חשובות, משום שתאי עצם מכילים רצפטורים של אינסולין. העצם היא למעשה איבר "רב משימות" ותפקודים מכניים, תפקודים האחראים על היווצרות כלי דם ועל חילוף חומרים הם רק חלק מהתפקידים שהיא ממלאה.

תא העצם הבונה את העצם שולט בספיגה החוזרת על-ידי שימוש בתאי עצם, מצב המתרחש במצבים חומצתיים קיצוניים. מצבים אלו גורמים גם להפעלת האוסטאוקלצין.

לדברי החוקרים מדובר בתמרור אזהרה, משום שחולי אוסטאופורוטיים (הסובלים מבריחת סידן בעצמות) המטופלים בתרופות המדכאות ספיגה חוזרת עלולים להיות בסיכון לחוסר עמידות לגלוקוז.