הרב יצחק שפירא מיצהר נעצר בביתו

לפנות בוקר (ב', 26.7.10) הגיעו עשרות שוטרים מן היחידה לחקירת פשעים בינלאומיים ושוטרי יס"מ אל היישוב יצהר ועצרו את ראש ישיבת עוד יוסף חי, הרב יצחק שפירא. מיצהר נלקח הרב שפירא למשרדי יאחב"ל בלוד.

מקורביו של הרב טוענים כי העילה למעצר היא חשד להסתה בעקבות פרסום ספרו התורני 'תורת המלך' שבו פירט את הנימוקים ואת התנאים ההלכתיים שמאפשרים הריגת מי שאינו יהודי.

במקביל למעצר פשטו השוטרים גם על מתחם הישיבה שנמצאת ביישוב והחרימו עשרות עותקים של הספר. מדובר בספר שהוצאתו הראשונה אזלה מן המדפים ושיצא לאור במהדורה שנייה בשל הביקוש הרב.

עניינו של הספר כבר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. בדצמבר 2009 עתרו מספר ארגונים לבית המשפט בבקשה שיורה ליועץ המשפטי לממשלה להחרים את הספר ולהעמיד לדין את מחברו ואת המפיצים באשמת הסתה לגזענות. בית המשפט דחה את העתירה.

בשעות הצהרים שוחרר הרב שפירא לביתו ללא כל תנאים מגבילים. זאת לאחר שבחקירתו נדרש לספק הסברים לפסקי ההלכה שכתב בספרו. הרב טען בחקירה כי לא מדובר בהסתה אלא בספר הלכה.

תורת המלך - דיני נפשות בין ישראל לעמים

הספר תורת המלך, שנכתב על-ידי הרב יצחק שפירא ועל-ידי יוסף אליצור מישיבת עוד יוסף חי פותח אומנם באיסור הריגת גוי, אולם בהמשכו הוא מפרט באילו סיטואציות מותר ולעיתים אף רצוי להרוג גויים, לרבות ילדים.

הספר, שאינו כולל התייחסות פרטנית לערבים או לפלשתינים, מבדיל בין נפש היהודי לנפש הגוי, וקובע ש"יהודי שהורג גוי אינו חייב מיתה".

לספר שישה פרקים המפרטים את סוגיית הריגת גויים:
* פרק א' - איסור הריגת גוי
* פרק ב' - הריגת גוי שעבר על שבע מצוות בני נח
* פרק ג' - מסירות נפש על רציחתה בין בני נח
* פרק ד' - נפש היהודי מול נפש הגוי
* פרק ה' - הריגת גויים במלחמה
* פרק ו' - פגיעה מכוונת בחפים מפשע

בדומה לספרים תורניים רבים, גם הספר הזה זכה לקבל 'הסכמות' מרבנים מובילים: נשיא ישיבת עוד יוסף חי הרב יצחק גינזבורג, הרב יעקב יוסף, הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב דב ליאור.

הרב גולדברג חזר בו מאוחר יותר מהסכמתו וטען שהספר מכיל דברים ש"אינם נכונים מכח הדין וגם אין להם מקום בשכל האנושי", כלשונו.

הרב גולדברג, הגרז"ן כפי שהוא נקרא בעגה הישיבתית, אינו הרב היחיד שהסתייג מן הספר. גם הרב שלמה אבינר הביע דעה נחרצת לפיה אין בהלכה כל דעה שלפיה מותר להרוג גוי סתם.

מנגד, היו רבנים שטענו כי מדובר בחיבור תורני לגיטימי וקלאסי שיש לבחון אותו בפרמטרים ישיבתיים-פלפוליים. בדעה זו מחזיקים הרב אליקים לבנון, רב היישוב אלון מורה, והרב יואל קטן מישיבת שעלבים.