עד שמיסי אליוט נחתה במרכז זירת ההיפ הופ האמריקני עם אלבום הבכורה המדהים שלה מ-1997, "Supa Dupa Fly", היו לנשים בז'אנר שתי אופציות עיקריות: לשחק אותה טום בוי, בחורה קשוחה לפחות כמו הגנגסטר הכי מפחיד ברחוב - אחת שלא מפנה את הלחי השנייה ועומדת על שלה אפילו אם זה מצריך ממנה לעמוד על שלך (ע"ע M.C Lyte, Boss, רוקסן שאנטה); או להצטייר כחתולת מין מפתה, עם ג'סטות על גבול הפורנו ועם פיגורה שגורמת לאוהדיה לרכוש את הדיסק רק כדי להביט בכפולה הפנימית שבעטיפה (ראו ליל' קים, פוקסי בראון, H.W.A).
מליסה ארנט אליוט מווירג'יניה שינתה את כל הפרדיגמות בעניין תדמיות נשיות בראפ. קודם כל, העובדות הפשוטות: יש מעט נשים במוזיקה השחורה (ובמוזיקה הפופולרית העכשווית בכלל) שאחראיות לתוצר שלהן בצורה מושלמת כמו אליוט. היא כותבת, מלחינה, מעבדת, מפיקה, שרה, מרפרפת וקובעת את הטון הוויזואלי בקליפים. בנוסף, היא כתבה וכותבת להיטי ענק לאמנים אחרים. כמובן שהחיבור עם מפיק העל טימבאלנד (גם הוא מווירג'יניה) לא הזיק בכלל לעסקים.
אבל בגדול, אליוט רחוקה מלהיות בובה של מישהו והיא מסמלת דמות נשית חזקה, אחראית ואסרטיבית ובד בבד גם סקסית, משוחררת ובטוחה בעצמה; יצור משונה בעולם של בובות משובטות, מעוצבות ומנווטות דוגמת ריהאנה, ניקי מינאז' וליידי גאגא. למרות שאיפשהו באמצע הקריירה גם מיסי עשתה שינוי מהותי בלוק והשילה קילוגרמים רבים לטובת מראה טיפה יותר חושני, עדיין, היא הייתה נבונה מספיק כדי לא לעשות במראה החדש שימוש מניפולטיבי. היא גם יציבה מספיק בכדי לשמור על הסטנדרטים הגבוהים שמאפיינים את מכלול יצירתה מתחילת הדרך - בכתיבה, בביצוע ובהפקה.
אלבום הבכורה שלה יצא בתקופה שבה עולם ההיפ הופ עדיין היה בהלם ממותם של טופאק וביגי, ובו זמנית, הוא היה בעיצומו של תהליך התמסחרות מואץ. האלבום של אליוט כאילו הגיע מעולם אחר: ביטים קטועים, הגשה שהיא לפרקים אולד סקול ראפ, לעתים אר אנ' בי ביזארי וג'יבריש מוחלט, כשהכל עטוף בביטים האקספרימנטליים של טימבאלנד. אלה התיכו יחד היפ הופ, ג'אנגל, אמביינט ואלקטרוניקה לכדי סאונד חדשני ומזוהה. כל אלה הפכו את "Supa Dupa Fly" לאחד מאלבומי הבכורה הטובים ביותר בהיסטוריה של המוזיקה השחורה ובכלל.
יוצרת מרתקת
מאז, ברצף מדהים של אלבומים איכותיים (שגם אם לא הגיעו לשלמות של אותו אלבום ראשון, הרי שסיפקו מטח של להיטי ענק שקבעו טרנדים בתחום ההפקה), שמרה אליוט על מעמד ייחודי של אחת מהיוצרות המרתקות ביותר שפועלות כיום בתחום; כזו שכל אלבום חדש שלה מסקרן לפחות כמו קודמו.
היום, בגיל 39, נוכחותה של אליוט נותנת תקווה ליוצרות צעירות ומוכיחה שאפשר לעשות היסטוריה גם בלי להתחפש לגנגסטרית מחוספסת או לפקאצה שחושפת. רק צריך הרבה חזון, כישרון והתמדה. ואם אליוט תמשיך את המסיבה שמתקיימת באלבומים שלה גם על הבמה בתל אביב, הרי שצפוי לנו סופר דופר של מופע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה