זיהום אוויר מעלה הסיכון למחלות מעי

אנשים צעירים המתגוררים באזורים עם רמות גבוהות של מזהמים מסוימים עלולים להיות בסיכון גבוה יותר למחלות מעיים דלקתיות לעומת אלו שגרים באזורים עם שמים נקיים יותר. אלו ממצאי מחקר חדש.

במיוחד, אנשים בגילאי 23 או פחות, נמצאו בסבירות גבוהה פי שניים לאבחון מחלת קרוהן אם התגוררו באזור עם רמות גבוהות יחסית של דו תחמוצת החנקן.

הממצאים, שפורסמו בעיתון האמריקני לגסטרואנתרולוגיה, אינם מוכיחים כי זיהום אוויר תורם למחלות מעי דלקתיות (IBD), שהצורות העיקריות שלו הן מחלת קרוהן ודלקת כיבית בכרכשת. בארצות הברית בלבד, קרוהן פוגעת באחד מכל 400 איש, כך על סמך נתונים מהמוסד הלאומי לסוכרת ולמחלות עיכוליות וכליות.

במקום זאת, החוקרים סבורים כי ממצאי המחקר מעלים את האפשרות כי זיהום אוויר עשוי להיות אחד מהגורמים הסביבתיים המשחקים תפקיד בהתפתחות IBD.

מחלת קרוהן ודלקת כיבית בכרכשת מאופיינות בדלקתיות כרונית במעיים, שגורמת לתסמינים כמו כאבי בטן ושלשול.

הגורמים המדויקים למצבים אינם ידועים, אך ישנה השערה לגבי פעילות יתר של המערכת החיסונית הגורמת לפגיעה עצמית של הגוף ברקמות מערכת העיכול. באופן כללי, חוקרים חושדים כי שילוב של רגישות גנטית יחד עם חשיפה לאחד או יותר מהגורמים הסביבתיים - הם האשמים בכך. יחד עם זאת, עדיין לא ברור אלו גורמים סביבתיים בדיוק הם שתורמים לכך.

ידוע כי שיעור מקרי IBD עלה במהלך המאה ה-20 במדינות מתועשות, וכי שיעור המקרים נמצא בעלייה במדינות מתפתחות. דפוסים כאלו מרמזים על כך שגורמים כמו שינויים בתזונה ובסגנון החיים או חשיפה סביבתית, מעורבים בכך. מאחר שזיהום אוויר הוא אחת האפשרויות, זוהי גם הסיבה לכך שהמחקר התמקד בו.

החוקרים - מאוניברסיטה קלגרי שבאלברטה, קנדה.

דו תחמוצת החנקן - המזהם הבעייתי

צילום: מעורר דלקתיות [צילום: AP]

בעזרת בסיס נתונים מבריטניה שכלל תיעוד רפואי ממוחשב, החוקרים זיהו 367 ילדים ובוגרים שאבחנו עם מחלת קרוהן ו-591 שאבחנו עם דלקת כיבית בכרכשת בין השנים 2005 ל-2008. החוקרים השוו כל אחד מהם לחמישה אנשים בני אותו גיל ומין שלא סבלו מ-IBD.

לאחר מכן הם בחנו נתונים לגבי איכות האוויר ממעקבים ממשלתיים כדי להעריך את הרמות השנתיות הממוצעות של שלושה מזהמים באזורי המגורים של משתתפי המחקר. המזהמים כללו דו תחמוצת החנקן, הנוצרת בכמויות גדולות מרכבים ורמתה גבוהה באזורים עירוניים ובאזורים בהם התנועה מרובה; דו תחמוצת הגפרית, הנוצרת בתהליכים תעשייתים, כולל שריפת פחם ודלק; וחומר חלקיקי עדין הנפלט מצינורות הפליטה של המכוניות וממפעלי כוח ומקורות תעשייתים אחרים.

בסה"כ, צוות החוקרים לא גילה קשר בין IBD לשלושה מזהמים בקרב כל קבוצות המחקר. לעומת זאת, אנשים צעירים - בגיל 23 או פחות - היו בסבירות גבוהה פי שניים לאבחון במחלת קרוהן אם התגוררו באזור שמוקם ב-60% העליונים של רמות דו תחמוצת החנקן, לעומת 20% שבתחתית הסולם.

באופן דומה, אנשים בני 25 או פחות היו בסבירות גבוהה פי שניים לסבול מדלקת כיבית בכרכשת אם התגוררו באזורים עם רמות גבוהות של דו תחמוצת הגפרית. הסיכון לדלקת כיבית בכרכשת עלה ביציבות ככל שרמות דו תחמוצת החנקן עלו.

החוקרים הדגישו כי יש להיות זהירים בפרשנות הממצאים, למרות שלאחר שניסו לקחת בחשבון גם גורמים אחרים - כמו הרגלי עישון של המשתתפים ומצב סוציואקונומי, הם לא הצליחו לשלול את האפשרות כי גורם שאינו זיהום האוויר הוא שהיה אחראי לממצאים.

לגבי הסיבה לכך שזיהום אווויר משפיע על הסיכון ל-IBD, הם משערים כי על בסיס מחקרים שעסקו במצבים בריאותיים אחרים, כולל במחלות ריאה ולב, אפשר להסיק כי זיהום אוויר יכול לעורר דלקתיות בגוף, מה שמעלה את האפשרות לכך שאצל אנשים עם נטייה גנטית זיהום האוויר יכול לעורר תגובה דלקתית גם במעיים וזו מובילה ל-IBD.

מאחר שהמחקר הנוכחי גילה קשר בין זיהום אוויר ל-IBD רק בקרב אנשים צעירים, הממצאים מעוררים את השאלה אם ילדים ובני נוער רגישים במיוחד להשפעות של זיהום האוויר על הסיכון למחלות עיכוליות. בכדי לבחון זאת יש צורך במחקרים באוכלוסיות רחבות יותר וכן במחקרים בבעלי-חיים שיבדקו אם חשיפה למזהמים שונים יכולה להשפיע על בריאות המעיים.

למרות שאין מי שטוען כי זיהום אוויר הוא הגורם הסביבתי ל-IBD, במידה שיתברר כי הוא כן, הוא לא יהיה האחראי היחיד לכך.