פרשיית בטנקור: פשיטה על ביתו של היועץ הכספי

ניקולא סרקוזי הולך ומתבוסס בתוך ביצה, שנדמה כי יהיה לו יותר ויותר קשה לצאת ממנה עם כל יום שחולף.

המשטרה הצרפתית פשטה (ו', 9.7.10) על ביתו של היועץ הפיננסי של ליליאן בטנקור, פטריס דה מייסטרה, בהסתעפות נוספת של הפרשייה שמסעירה את צרפת בימים האחרונים. כך מדווח ה"לה מונד" הצרפתי. לפי ההאשמות, דה מייסטרה ביקש מרואת החשבון לשעבר של בטנקור, קלייר טיבו, למשוך 150,000 אירו במזומן שנועדו למימון מסע הבחירות של סרקוזי לנשיאות. לפי טיבו, הכסף שנמשך על ידה שולם לגזבר הקמפיין דאז, ושר העבודה כיום, אריק וורת'.

דה מייסטרה מכחיש כל קשר לאירוע, וטוען כי לא מסר לידיו של וורת' מעטפת מזומנים. "זה פשוט שקר. לא הייתי מעורב בשום חשבון בנק שוויצרי של הגברת בטנקור", לדבריו של דה מייסטרה. טיבו, מצידה, טוענת כי דה מייסטרה אילץ אותה להביא מאה אלף אירו בנסיעה מיוחדת לשוויץ, כיוון שסניף הבנק בפריז לא אפשר הוצאה של מעל חמישים אלף אירו בשבוע.

סרקוזי מודאג מההתפתחויות

"מצב בהול", כך מתארת העיתונות הצרפתית את האווירה בארמון האליזה וטוענת כי סרקוזי בהלם מההאשמות כנגדו. סרקוזי עצמו לא הגיב עדיין באופן רשמי, אולם דובר משרד הנשיא אמר כי החשדות "הם פשוט מוטעים ולא נכונים". סרקוזי מאמין כי מדובר במסע הכפשות כנגדו, מחוסר כל בסיס עובדתי וראייתי. אחוזי התמיכה בסרקוזי נמצאים כעת בשפל של כל הזמנים, כאשר 31% אמרו כי הם מאמינים שהוא עושה עבודה "רעה מאוד".

פרשיית בטנקור פרצה לתודעה הציבורית כאשר עוזר הבית של בטנקור הקליט בסתר אותה ואת צלם האופנה הידוע- פראנסווה מארייה באנייה. כפי הנראה, באנייה ניצל את מצבה הרעוע נפשית של בטנקור ושכנע אותה להיפרד מרכוש וכספים בשווי מיליארד דולר. בתה של ליליאן בטנקור תבעה את הצלם על כך שניצל את חולשתה של אמו. בין היתר, ההקלטות של עוזר הבית מתארות כיצד בטנקור החביאה חלק מהכסף מהשלטונות באמצעות חשבונות בנק שוויצריים. כמו-כן, היא העסיקה את פלורנס, אשתו של שר העבודה, אריק וורת', ורבים מאמינים כי זה היה בניסיון להשפיע על בעלה לסייע להם לטייח את העלמת המס.

הפרשייה נחשפה על-ידי רואת-החשבון של בטנקור, קלייר טיבו, אשר טוענת כי אין לה תיעוד באמצעות מסמכים אולם בידיה תאריכים ומקומות מדויקים. אם לשפוט לפי התגובה של המשטרה והפרקליטות, נדמה כי הפשיטה על ביתו של דה מייסטרה היא רק ההתחלה. בארמון האליזה יושב סרקוזי וצופה בכסיסת ציפורניים לאן תוביל החקירה, ורק מקווה כי הפשיטה הלילית הבאה לא תהיה בביתו.