איגודי רפואה: להשוות את רפואת הגוף לרפואת הנפש

איגוד הפסיכיאטרים, מנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים פסיכיאטריים, וההסתדרות הרפואית, תומכים ברפורמה בבריאות הנפש, אך מביעים התנגדות לסגירת המרפאות לבריאות הנפש המתוקצבות על-ידי משרד הבריאות - ועומדות באיום סגירה עם העברת התחום לאחריות קופות החולים.

במקביל, מתנגדים אנשי המקצוע להצעת חוק הרפורמה בבריאות הנפש, המגבילה את הטיפול לרשימה סגורה של אבחנות פסיכיאטריות. אנשי המקצוע מתנגדים גם להטלת מכסה על מספר מפגשי הטיפול הכלולה בהצעת החוק אותה מקדמת הממשלה - וגורסים כי דין הטיפולים בבריאות הנפש צריך להיות זהה לזה של כל תחום רפואי אחר, כאשר ההחלטה מתקבלת על-ידי הרופא המטפל.

על-מנת לחלץ את תחום בריאות הנפש, שהוזנח משך שנים, מבקשים המומחים בתחום להקצות תקציב ייעודי ליישום הרפורמה ולתגבור התשתיות בתחום - מעל ומעבר למסגרת התקציב הכולל העומד לשימוש קופות החולים.

ביום עיון שנערך אתמול (ד', 7.7.10) במשרדי ההסתדרות הרפואית ברמת גן, אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, כי למרות שרוב הגורמים במערכת הבריאות, ובכלל זה הר"י, תמכו ברפורמה מאז הוצעה לראשונה לפני 15 שנה, "הצעת החוק נושאת פוטנציאל לפגיעה קשה במטופלים וברופאים העוסקים בתחום. ההסתדרות הרפואית דורשת מהרשות המחוקקת לפעול כשומר-סף שיבטיח כי אילוצי התקציב לא יפגעו במטופלים. הרפורמה לא תוכל לצאת לדרך אם הר"י, והרופאים בשטח, לא יהיו שלמים איתה - ולצורך זה יש להטמיע בהצעת החוק שינויים חיוניים".

מזכ"ל הר"י, עו"ד לאה ופנר, אמרה כי אין לאפשר פגיעה במטופלים במסגרת הרפורמה. "אסור לסגור את מערך מרפאות בריאות הנפש הפועלות כיום במסגרת המדינה", אמרה והוסיפה: "האוצר פשוט מנצל הזדמנות לקצץ תקנים. אסור להטיל מגבלה על מספר הטיפולים ואין להגביל את רשימת המחלות שיטופלו".

ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, תלה את האשמה במצבם הבעייתי של הרפואה הפסיכיאטרית והגריאטרית בכלל, ובתי החולים הפסיכיאטריים בפרט, בעובדה שאינם מהווים חלק מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. "הפסיכיאטריה והגריאטריה לא מקבלות מספיק משאבים. צריך לעשות את המעבר הזה כמה שיותר מהר ולתקן את הדורש תיקון תוך כדי המעבר".

ד"ר מרנינה שוורץ, סגנית יו"ר איגוד רופאי המדינה ומנהלת מחלקה פתוחה פעילה בביה"ח אברבנאל, הציגה את הרפורמה בבריאות הנפש בפרספקטיבה של ההצלחה שנרשמה ביישום חוק שיקום נכי נפש בקהילה. כ-16,000 איש המטופלים במסגרת זאת, איפשרו לקצץ את מספר המיטות הפסיכיאטריות בבתי חולים מ-7,000 ל-3,500. לעומת זאת, ההבטחה ל-150 תקנים אמבולטוריים חדשים, שליוותה את תהליך הקיצוץ, לא מומשה עד היום. אחוז התפוסה נטו של מיטות פסיכיאטריות בישראל מתקרב ל-100%.

ד"ר שוש ארבל, היו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, הביעה תמיכה ברפורמה - תוך שהיא תוקפת בחריפות את היעדר ההתייחסות בטיוטת החוק לבעיות הילד והמתבגר. ברוח זאת, היא דרשה להוסיף לרשימת המחלות שיטופלו על-ידי קופות החולים גם הפרעות אכילה שאינן נכללות בחלקן בתחומים המכוסים בטיוטת החוק, הפרעות שינה שאינן מופיעות כלל בחוק, והפרעות פסיכולוגיות והתנהגותיות נוספות. בגלל המאפיינים השונים של הטיפול בילדים, דורשים הפסיכיאטרים העוסקים בתחומים אלה שלא לקבוע כלל מיכסות טיפוליות, הקובעות מספר מקסימאלי של פגישות טיפול להן יהיה הילד זכאי.

חשש לגורל החולים המבוגרים

צילום: פרקינסון עם דיכאון [צילום: AP]

פרופ' יורם ברק, יו"ר החברה לפסיכיאטריה של הזקנה, קבל כי הרפורמה המוצעת מאיימת על אחריותו החברתית של הרופא הפסיכיאטר והביע חשש במיוחד לגורלם של החולים המבוגרים. "אוכלוסיית הקשישים במדינת ישראל שונה מכל קבוצת זקנים בעולם המערבי. הרבה יותר חולים, הרבה פחות משכילים, הרבה יותר עניים - ואלה שלושת התחומים המובילים לסיכון לתחלואת נפש. הפסיכיאטריה של הזקנה לא קיימת למעשה בהצעת החוק.

"כל רשימת ההפרעות הקשורות לתחלואה אורגנית הקשורה בדמנציה (שיטיון) - נעלמה מהחוק. מה עם הטיפול המאסיבי המרפאתי בחולה פרקינסון עם דיכאון, או חולה אלצהיימר עם הזיות?". פרופ' ברק חושש במיוחד כי הרשימה הסגורה - והחלקית - של המחלות הפסיכיאטריות אותן מכסה החוק לא תעודכן עם הזמן.

דב פסט, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד הבריאות, טען מצידו כי חלק מהנושאים החסרים לכאורה בחוק נמצאים וממומנים כבר כיום במסגרת התוספת השנייה. הוא חוזה כי תוספת של 400-350 מיליוני שקלים שיוקצו לפסיכיאטריה, עם העברת התחום לאחריות קופות החולים, תאפשר שיפור הטיפול לאזרח. על-מנת להתמודד עם סוגיית הטיפול בקטינים, הקצה האוצר 34 משרות נוספות לרופאים מתמחים בתחום, ובשנה הבאה דורש המשרד תוספת 15 מיליון שקל לטיפול בנושא. פסט הבטיח כי הבעלות על המרפאות לבריאות הנפש המופעלות כיום על-ידי המדינה תעבור ממנה לקופות החולים או לגופים אחרים - והן לא ייסגרו. לדבריו, "קיימת התחייבות שלא יהיו פיטורים. אם עובדים ירצו להישאר במערכת הממשלתית - יש לנו מספיק מקומות לקלוט אותם".

פרופ' זאב קפלן, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, תמך ברפורמה כמהלך שיאפשר לעצור את ההידרדרות בתחום בריאות הנפש הנמשכת זה 15 שנה, במיוחד בפריפריה ובגיל הזיקנה. "העברת האחריות הביטוחית לקופת החולים תבטל את ההפרדה בין הגוף לנפש הקיימת כיום, ותחזיר את האחריות על הפרט לרופא המשפחה. הבטחת התקציב כמו בכל תחומי הרפואה האחרונים, תשפר את הנגישות והזמינות, תשלים את תחומי הטיפול החסרים בילדים ונוער, קשישים ופריפריה, ותפחית את הסטיגמה הקיימת כיום של חולים פסיכיאטריים".

ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית-חולים אברבנאל, הציג נתונים המעידים על תת-טיפול בבריאות הנפש, הפוגע כיום באוכלוסיית החולים. ד"ר ברוך תומך ברפורמה ומציין כי התקן שנקבע במסגרתה לגבי מספר הטיפולים להם יהיה חולה זכאי בשנה - 10 מפגשים למבוגרים לשנה ו-12 לקטינים - גבוה ממה שמתקיים בפועל כיום - 7 ו-9 בהתאמה. עתידן של המרפאות הממשלתיות נותר עדיין בלתי פתור מבחינתו, שכן קופות החולים הודיעו כי אינן מתכוונות לרכוש את המרפאות הקיימות. "מרפאות יצטרכו להתמודד עם המצב החדש. מנהל מרפאה יצטרך לדאוג שיהיו לו מספיק הכנסות מטיפולים. אם הקופות באמת יפתחו מרפאות, הן יתחרו במרפאות הקיימות הפועלות במסגרת ממשלתית. תחרות היא עניין חיובי. סוף-סוף למטופל שלנו תהיה אפשרות לבחור".

נטל נוסף על רופאי המשפחה

צילום: 7 דקות לחולה [צילום: AP]

מי שיקלטו עול נוסף בעקבות יישום הרפורמה בשירותי בריאות הנפש, הם רופאי המשפחה בקופות החולים. ד"ר יצחק בר-אור, מומחה ברפואת המשפחה בשירותי בריאות כללית, ביקש להבטיח כי התוספת הכספית לקופות בגין בריאות הנפש אכן תנוצל בפועל לצרכים האלה. "מישהו צריך לתכנן, לתגמל ולשלם עבור הגדלת זמן המפגש של החולה עם רופא המשפחה".

הוא הזכיר כי כבר כיום עומד זמן המפגש הזה על שבע דקות ברוטו בממוצע. "הרפורמה תביא לסירבול הטיפול במטופל בבריאות הנפש, ולפגיעה במטופלים. אי-אפשר להטיל על רופאי הקהילה נטל נוסף, שעלול לגרום לקריסה. מטופלי בריאות הנפש, המהווים מלכתחילה אוכלוסיה חלשה ובלתי מיוצגת - עלולים להיות מי שישלמו את המחיר".

ד"ר עזרא יחיאל, מומחה ברפואת המשפחה בשירותי בריאות כללית, חידד עוד יותר את המסר הזה וקבל כי "זורקים את החולים כמו כדור לאוויר, והם נוחתים בקופות. הקופות מבקשות לקבל את הכסף - ולהחליט איפה זול להן יותר לטפל בחולים האלה. הן רוצות להצניח את האומללים האלה על רופא המשפחה, שיש לו שבע דקות לכל מטופל. יש לי שבע דקות למחלות הגוף - איפה אשים את מחלות הנפש?".

פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה, אמר כי הרפורמה צריכה ליצור שוויון בין רפואת הגוף לרפואת הנפש. "אין ויכוח ואין קונפליקט בין רפואת המשפחה והפסיכיאטריה: ברור שכאשר נכנסת מטלה חדשה למערכת, צריך לתקצב, אותה, לנתח תקורות וכן הלאה. המצב הקיים אינו יכול להימשך. הקופות יודעות לתת שירות, לפתח שירותים, לבנות מבנים. הן יתחרו גם על מתן שירותי בריאות הנפש הטובים ביותר".

ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, הסכים כי אין מי שחולק שהמצב הנוכחי קשה במיוחד, ופתרונות מחייבים תוספת משאבים. לדבריו, האוצר רגיש להרחבת תקנים הרבה יותר מאשר הוא רגיש לתוספת תקציב. תוספת משאבים עוברת בדרך שונה מאשר הגדלת היקף התקנים.