בוועדת המדע של הכנסת ייערך מחר (יום שלישי, 27.5.03) דיון בנושא המחקר הרפואי כמנוף לצמיחה הכלכלית.
המחקר הרפואי נתמך בישראל בעיקרו על-ידי קרנות מחקר ועל-ידי משרדי הממשלה. חלק מהקרנות תומכות בכלל המחקר המבוצע (מדעי החיים, הרפואה, המדעים המדויקים, מדעי החברה והרוח) וחלקן תומך במחקר רפואי ייעודי (במחלות כמו סרטן, סוכרת ואחרות).
על-פי נתונים סטטיסטיים עולה, כי התמיכה הממשלתית בארץ במחקר רפואי עומד על כ-90 סנט לנפש ואילו במדינות מפותחות 6.2% מתוך סך הכל התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח אזרחי, מופנה למחקר רפואי וביו-רפואי.
על-פי הממצאים, בישראל רק 0.4%-0.7% מכלל התמיכה במו"פ אזרחי מופנה למחקר רפואי. לעומת סך הכל הכספים שיועדו למחקר רפואי וביו-רפואי בארץ בשנת 2001, מכל קרנות המחקר הציבוריות בארץ, שהיה 32 מיליון שקלים בלבד.
ועדת אמוראי האחראית לבדיקת מצב הרפואה הציבורית בארץ, המליצה להגדיל את התמיכה במחקר הרפואי בארץ לממדי התמיכה הממוצעת בארצות המפותחות, ה-DCEO - מעל לרבע מיליון ש"ח לשנה).
ועדת אמוראי ממליצה, כי יעד המימון יהיה 270 מיליון ש"ח בשנה. מועצת הבריאות מסכימה עם ועדת אמוראי וקיבלה החלטות דומות לאלה של הועדה.
תקציב התמיכה במחקר הרפואי של קרן המחקר בלשכת המדען הראשי במשרד הבריאות בשנת 2003 עומד על כ-5.8 מיליון ש"ח, מדובר בירידה של 35% בתקציב בשלוש השנים האחרונות.
משרד הבריאות מסביר את החשיבות לקיום מחקר רפואי
- כל התרופות ודרכי הטיפול הרפואי כיום מבוססים על תוצאות מחקר רפואי;
- רמת הרפואה עולה עם קיום מחקר רפואי בארץ;
- חוסר אפשרות לעסוק במחקר רפואי מביא לבריחת מוחות מהארץ;
- תוצאות המחקר הרפואי מביאות לחסכון גדול בהוצאות הלאומיות
לבריאות;
- מחקר רפואי ברמה גבוהה מסייע למשיכת השקעות חיצוניות במחקר
ופיתוח;
- מחקר רפואי הוא הבסיס לענפים חשובים של התעשיה הביוטכנולוגית.
משרד הבריאות מוסר, כי עם המימון הנוכחי של המחקר הרפואי בארץ יימשך, יכולות להיות השלכות חמורות הן על מערכת הבריאות ורמת הרפואה בארץ והן על ההיבטים הכלכליים הקשורים למחקרים אלה.
שר הבריאות, דני נוה, הודיע כי בכוונתו לפעול להרחבת תקציבי הפיתוח של המחקר הרפואי והמדעי. השר רואה בתחום המחקר והפיתוח חשיבות רבה לפיתוח תחום הרפואה בארץ ומנוף לצמיחה עתידית בכלכלת ישראל ולשיתוף פעולה עם מדינות בעולם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה