נדחתה עתירתו של דודו אלהרר: לא יחזור לשדר בגל"צ

שלושת שופטי בג"צ, אילה פרוקצ'יה, יורם דנציגר ואסתר חיות, דחו (יום ד', 30.6.10) בפסיקתם את העתירה שהגיש דודו אלהרר נגד יצחק טוניק, מפקד גלי צה"ל ורשות השידור. את אלהרר ייצג בעתירה עו"ד דוד דנינו. את מפקד גל"צ ייצג עו"ד גלעד שירמן.

אלהרר: "התוכנית הורדה רק משום היותה בעלת אופי יהודי-ציוני"

בעתירתו של אלהרר, אליה הצטרפו שלושה ממאזיני התוכנית המעוניינים בהמשך שידורה, נטען כי כוונת הנהלת התחנה להוריד את תוכניתו מלוח השידורים נעשתה עקב "אופיה הנותן ביטוי להשקפת עולמו היהודית-ציונית של אלהרר". על-פי טענת העתירה, ההחלטה לבטל את המשך שידור התוכנית מהווה פגיעה חמורה ובלתי סבירה בחופש הביטוי של אלהרר, והיא פוגעת בד-בבד גם בזכויותיהם של מאזיני התוכנית הרבים, כדוגמת שאר העותרים, שאליהם ולשכמותם התוכנית הופנתה. לדברי אלהרר, בשיח הציבורי המשתקף בלוח המשדרים של גלי צה"ל, הרווי בתוכניות בעלות תכנים "שמאלניים-קיצוניים", והפתוח גם להשקפות נציגי פלשתינים ודוברי חמאס, ראוי כי יינתן ביטוי גם להשקפות עולם אחרות.

אלהרר פירט בטיעוניו כי בתוכניתו הקבועה התייחס בהרחבה לענייני אקטואליה שוטפים על-פי תפיסת עולמו היהודית-ציונית, תוך השמעת ביקורת נוקבת על מהלכים ותופעות חברתיות-פוליטיות המתרחשות בישראל. תוכנית זו, על-פי הנטען, מצאה אוזן קשבת בקרב ציבור מאזינים הולך וגדל, בהיותה חריגה וייחודית בתכניה. כנטען, סיבת הפסקת התוכנית קשורה במישרין לתכניה של התוכנית, אשר כונתה על-ידי מפקד גל"צ כבעלת "מתכונת ימנית קיצונית חד-צדדית", בפגישה שנערכה ביניהם ב-23 בספטמבר 2008. כראייה, הצביע אלהרר על כך שבהצעת החלופות שהוצעו לו על-ידי המפקד דובר בתןכניות המרוחקות מענייני אקטואליה ומסממנים פוליטיים. אלהרר אף טען כי מעמדו החוקתי של חופש הביטוי בישראל אינו מתיר הפסקת תוכנית שידור בשל תכניה הפוליטיים-אידיאולוגיים, וחובה להתיר לציבור הרחב להיחשף למגוון דעות והשקפות הרווחות בחברה, ולא לפגוע בזכויות המאזינים לחופש ביטוי וחירות השמעת דעות של כל נציגי הזרמים בציבור. אלהרר הודה בעתירה כי לא עומדת לו זכות קנויה להמשיך לשדר את תוכניתו לעולמי-עד, אולם עומדת לו זכות, לטענתו, כי תוכניתו לא תורד מגלי האתר רק בשל תכניה האידיאולוגיים המשודרים בה. לדבריו, החלטת מפקד גל"צ במהותה פוגעת בזכותו לחופש ביטוי ופוגעת לא פחות בזכותם של המאזינים לשמוע ולקלוט מסרים בעלי תכנים שונים, ללא הגבלה. עוד ציין אלהרר, כי ההחלטה על הפסקת התוכנית פוגעת בזכויות היסוד שלו ושל המאזינים, והשיקולים ביסוד ההחלטה הם בלתי סבירים, וגובלים בשיקולים זרים, שתכליתם הגבלת חופש הביטוי הרעיוני בתחנת שידור כלל-ארצית המופנית אל הציבור הרחב בישראל.

גל"צ: "הורדת התוכנית - חלק משינוי לוח השידורים הכללי של התחנה"

מגלי צה"ל נמסר בתגובה לעתירה כי התוכנית "הפוגה", בשידורו של אלהרר, נערכה במקורה כתוכנית של ערב שבת, ותכליתה הייתה להכניס את המאזינים לאווירת שבת באמצעות קטעי מוזיקה, שירה, ותכנים רגועים המתאימים למשפחה כולה. "בשנים האחרונות, שולבו בתוכנית תכנים פוליטיים דומיננטיים, ואופייה הבסיסי של התוכנית השתנה. לפיכך, חל אף שינוי מערכתי במובן זה שכפיפותה של התוכנית עברה מכפיפות למחלקת התרבות של התחנה לכפיפות ישירה למפקד גל"צ, המשמש גם עורך ראשי של התחנה", נאמר בתשובה לעתירה.

עוד מסרו בגל"צ, כי לאחר כניסתו לתפקיד של מפקד התחנה הנוכחי, הוכנסו מספר שינויים בלוח השידורים הכללי של התחנה. אחד השינויים נגע לשידורי יום שישי. לגביהם הוחלט, כי במועד זה, ולקראת ערב שבת, ראוי לשדר תכנים "רכים" ורגועים, ההולמים כניסה לאווירת השבת, ולהימנע משידור תוכניות שהיבטן הדומיננטי הוא עיסוק באקטואליה ופוליטיקה.

"תוכניתו של העותר לא ענתה לסיווג זה, ולכן הוחלט להורידה מלוח השידורים. כן הוחלט, שלא להעביר תוכנית זו במתכונתה הקיימת לשידור במועד אחר, מן הטעם שהמדיניות החדשה נועדה להפחית במספר התוכניות העוסקות בפוליטיקה ובאקטואליה, ולאור התפיסה כי תוכניות אקטואליה צריכות להיערך במתכונת שונה."

כן נטען, במישור הספציפי, כי הנהגת התחנה סברה שתוכניתו של אלהרר כתוכנית אקטואליה במתכונת הקיימת אינה עונה לסטנדרטים מקצועיים ראויים. עם זאת, מפקד התחנה חזר וטען כי ניתן לתת ביטוי לכישוריו הבולטים של אלהרר במסגרת תוכניות אחרות שתשודרנה בתחנה, שהוצעו לו כחלופות, אשר תשודרנה במועדים אחרים, ובמתכונת אחרת. אחת החלופות לא שללה כל עיקר עיסוק בתכנים אקטואליים ופוליטיים, אולם התבססה על מתכונת של דו-שיח בין מספר מגישים, להבדיל מתוכנית-יחיד. מפקד גל"צ טען בתשובתו כי הבהיר לאלהרר כי סיבת ביטול תוכניתו הקיימת אינה נובעת מתכניה המהותיים, אלא מקורה בתפיסה מקצועית-עיתונאית לפיה מתכונת שידורה אינה מתאימה ואינה נכונה.

בגלי צה"ל ציינו כי בעקבות המתיחות בין הצדדים, בתוכניתו של אלהרר ששודרה ב-10 באוקטובר 2008, נפרד ממאזיניו תוך תקיפה במילים חריפות ביותר את תחנת גלי צה"ל ואת העומד בראשה. בין היתר, נאמר באותם דברי פרידה: "נראה שחופש הביטוי מתכוון רק לביטוי מסוים; לא לכל ביטוי מגיע חופש; ביטויי יהדות לאומית, ציונות, פטריוטיות ואהבת מולדת, דיבורים על התיישבות כערך בכל חלקי ארץ ישראל, ביקורת נוקבת על מדיניות רופסת של התנתקויות אויליות שהביאו עלינו צרות בצרורות - לכל אלה אין מקום בשידור הציבורי המוטה, הנגוע, החולה במחלה ממארת. מי שלא מיישר קו עם תחלואי התקשורת הישראלית, אינו ראוי להשתמש בכלי התקשורת גם אם הם ממלכתיים... הרגשתי שאני עושה שליחות ממדרגה ראשונה לעם היהודי, למדינת היהודים ולארץ ישראל השייכת ליהודים. המקום הטבעי שלי הוא כאן ועכשיו. ממקומי הטבעי מסלקים אותי, אבל מה לי כי אלין אם נעשה פשע הרבה יותר חמור בגירוש והחורבן של גוש קטיף; לי עדיין יש בית, עד שיגרשו אותי גם ממנו ויחריבו אותו."

אלהרר לא הסתפק בבכך ויצא במתקפה חריפה נגד התחנה ומפקדה בכתבות עתונאיות, במעריב ובמקומון "זמן תל אביב". בכתבה במקומון נאמר, בין היתר: "גלי צה"ל הייתה תמיד בעיני תחנה צפונית, יהירה, שמאלנית, שמשדרת לעצמה ולחברים שלה... בעיני האנשים שעובדים בגלי צה"ל, שהם כולם אנשי שמאל, זה היה כמו להכניס צלם להיכל. התוכנית שלי הייתה אסון מבחינתם... אני לא יורק לבאר שממנה שתיתי; אני מספר על איך שירקו אותי מגלי צה"ל. אני אספר על הכל, על הצחנה והסחי בתחנה הזאת, ואני אגרום לה להרבה הרבה נזקים."

התחנה וראשיה ראו בדברים אלה שנאמרו ונכתבו משום הפרת כללי יסוד החלים על שדר בתחנת רדיו, ובעקבותיהם נוצר משבר אישי חמור בין התחנה וראשיה לבין העותר. לאור המצב שנוצר, חלה גם תפנית בנכונות מפקד גל"צ להעמיד בפני העותר חלופות אפשריות להמשך שידורים, ודלתות התחנה נסגרו בפניו.

במישור הפרטני, טענו בגל"צ כי אין יסוד בעובדות לטענה כי התוכנית "הפוגה" בוטלה על-רקע התנכלות לעותר בשל טעם פוליטי. במישור הכללי נטען, כי אין כל גיבוי בעובדות לטענה כי גל"צ אינה מקפידה על איזון בשידוריה מבחינת ביטוי פוליטי ואידיאולוגי. "הטענה כאילו בשיח התחנה התוכנית 'הפוגה' היא התוכנית היחידה בה ניתן ביטוי אידיאולוגי להשקפת עולם יהודית-ציונית היא טענה בעלמא שלא הוכחה. בתחנה משודרות תוכניות מכל קצות הקשת הפוליטית והחברתית, וניתן ביטוי מגוון לגישות והשקפות עולם שונות."

עוד נטען, כי אין לאיש זכות קנויה לשדר ברדיו, ולא כל שכן, לשדר תוכנית בעלת גוון מסוים, במועד מסוים, ובמתכונת מסוימת. "עיקרון חופש הביטוי בשידור אין משמעו הענקת זכות ספציפית לעותר לשדר, אלא הגשמת הצורך בגיוון ובאיזון בביטוי בתחומים השונים המשקפים את הווייתה של החברה הישראלי."

פסק-הדין: "אין עומדת לפלוני זכות בלתי מוגבלת להמשיך ולשדר תוכנית באמצעי שידור ציבורי"

בדיון שקיים בג"צ בנושא ב-11 במאי 2009, הסכים אלהרר להתנצל בפני תחנת גל"צ והעומדים בראשה על הדברים הפוגעניים שהשמיע כלפיהם. על-רקע התנצלות זו, הציעו השופטים כי ייעשה מאמץ הידברות בין בעלי הדין כדי להגיע להסדר מוסכם, על-מנת שתתאפשר המשך העסקתו של אלהרר במסגרת התחנה. פגישה בין אלהרר לטוניק אכן התקיימה, אך היא לא נשאה פרי: אלהרר עמד על כך שתוקצה לו תוכנית קבועה, גם אם במתכונת שונה מהתוכנית שבוטלה, ואילו עמדתו של מפקד גל"צ הייתה, כי בכפוף להתנצלות פומבית, תהיה נכונות בתחנה לחזור ולהציב את העותר בפוטנציאל התחנה לצורך בצוע הפקות מיוחדות בתחום מומחיותו; במקביל לכך הוצע כי בעתיד תישקל האפשרות לשבץ את העותר בתוכנית שתוצע על ידו, בשים לב לאפשרויות השיבוץ כפי שתעלינה מעת לעת.

הגולל על יחסיו של אלהרר עם התחנה נסתם סופית לאחר שאלהרר הוקלט ללא ידיעתו בסוף נובמבר 2009, כאשר נשמע משמיץ ומנאץ במילים בוטות במיוחד את אריאל שרון, תוך השוואתו להיטלר, ותוך שהציע לגזור עונש מיתה על יוסי ביילין, זאב שטרנהל, וגדעון לוי. אלהרר חזר על הדברים גם בראיון ברדיו.

בפסק-דינה, כתבה השופטת פרוקצ'יה, כי "לעותר הודע זמן ניכר קודם להורדת התוכנית מהשידור על כוונת התחנה לעשות כן. הוצע לו להשתלב בתוכנית אקטואליה עם מגיש נוסף, במסגרת דו-שיח, או להצטרף לתוכנית לילית בעלת אופי אישי. הוא סירב לשתי ההצעות גם יחד, ופתח בחזית יריבות קשה עם גלי צה"ל ועם מפקדה. יריבות זו קבלה ביטוי קשה ביותר במכתבים בוטים שהעותר שלח לגורמי ההנהלה, בניצול המיקרופון הציבורי בשידורי התחנה עצמה, ובמתן ראיונות לתקשורת הכתובה שבכולם השמיע חרפות וגידופים כנגד אנשי התחנה ומנהליה. התנהגות זו, החורגת מכל מסגרת מקובלת לניהול מאבק בעל אופי אישי, יצרה משבר אמון חריף ביותר בין העותר לבין אנשי התחנה, שלאחריו אין עוד נכונות לשלב את העותר בשידורים במסגרת התחנה."

פרוקצ'יה ציינה כי אין למצוא עילה להתערב בדרך פעולתה של הנהלת תחנת גלי צה"ל והעומד בראשה. "לא מצאתי פסול בדרך פעולתם בפרשה זו, ולא הונח יסוד לטענות בדבר סטייה מחובת ההגינות, קיומם של מניעים זרים, או חריגה מדרישת הסבירות המתחייבת על-פי דין. הנהלת גלי צה"ל הייתה רשאית, במסגרת סמכויותיה, להביא לשינוי בתפיסת מבנה השידורים, לערוך שינויים והסבה של תוכניות, ואף להחליף מגישי תוכניות, כדי לרענן את תוכניות השידורים, ואף להביא רוח חדשה ואחרת במבנה התוכניות וסגנונן..."

"העותר, משיקוליו הוא, סירב לקבל את דין ביטול תוכניתו, וכפר במרותו של הגורם המקצועי הממונה עליו, שלו נתונה סמכות ההחלטה", נאמר עוד. "דחיית החלופות שהוצעו לו על אתר, ופתיחה בחזית עימות פומבית עם התחנה וראשיה, תוך ניצול המיקרופון הציבורי והתקשורת הכתובה להשמצתם ולפגיעה בכבודם, הן עצמן עשויות היו לשמש עילה להפסקת הקשר המקצועי של התחנה עמו. אולם גם בנסיבות מורכבות אלה, הייתה הנהלת התחנה נכונה, בכפוף להתנצלות, ליצור המשכיות מסויימת בהעסקת העותר, שתאפשר לו להשתלב בשידורי התחנה במתכונת כזו או אחרת בעתיד, אך הוא סירב לכך. בנסיבות שנוצרו, לא הייתה כל חובה על התחנה ועל מפקדה להמשיך להעסיק את העותר במסגרת שידורי התחנה, בכל הקשר שהוא."

בפן הכללי, קבעו השופטים כי לא הונח כל יסוד עובדתי לטענה כי גלי צה"ל אינה מקיימת את עיקרון ההגינות, וכי הפסקת התוכנית "הפוגה" נועדה לפגוע באיזון הנדרש בשידורם של מכלול המסרים האידיאולוגיים המשקפים את הדעות השונות בחברה. "לא מצאתי יסוד עובדתי לטענת העותר לפיה בהפסקת תוכניתו פגעה התחנה בעיקרון ההגינות, משלא ניתן ביטוי בשידורים לאידיאולוגיה היהודית-ציונית שהוא דוגל בה", כתבה פרוקצ'יה. "מלבד העלאת טענה זו בעלמא, לא הציג העותר כל ראיות בדבר מכלול התוכניות המשודרות בתחנה, ולא הצביע על כך שיש במבנה התוכניות הטייה לכיוון חשיפת השקפה מסוימת על חשבון השקפות אחרות."

אשר ל"פן הפרטי" של חופש הביטוי, נאמר כי אין עומדת לפלוני זכות בלתי מוגבלת בזמן להמשיך ולשדר תוכנית באמצעי שידור ציבורי. "קיומו של חופש ביטוי אין פירושו כי כל אמצעי אפשרי למימוש חופש הביטוי פתוח לעולם בפני הפרט ללא הגבלה. דין זה חל על עניינו של העותר".

צילום: מפקד גל"צ, יצחק טוניק [צילום: בוצ´צ´ו]