מרכז העבודה התנגד למנהיגותו של פרס; שרון התיר לפרס ניהול מו"מ להפסקת אש

מעל בימת הוועידה קראה השרה איציק: "האם אי אפשר לסמוך על שמעון שייעשה את השינויים עד שייבחר מנהיג?". השרה איציק התכוונה לשינויים הנחוצים במפלגה, לרבות תהליך הבראה. "לאאא" - השיבו באי הכינוס, בקול גדול, דבר שהזכיר לרבים במקום את קריאתו של פרס מימים עברו: "האם אני הפסדתי"? ובאי הכינוס ענו אז בקול גדול: "כןןן", ודחו את בקשותיו.

המרכז התכנס כדי לדון ולהצביע בהצעה שהובא למרכז - לדחות את קיום הפריימריס בשנה אחת לפחות. כ-600 איש השתתפו בכינוס. הנימוק שהועלה: יש לאפשר לממשלת האחדות לפעול ללא הפרעות; וכדאי להשאיר את ההתמודדות לתקופה שתקדם לבחירות הבאות - שאז יהיה הדבר יותר אקטואלי.

שני המתמודדים - שר הביטחון בנימין בן-אליעזר, ויו"ר מליאת הכנסת אברהם בורג, נאמו נגד דחיית ההכרעה, שנקבעה ליום 4.9.01. חברי הכנסת חיים רמון ושלמה בן-עמי שהביעו עמדה בעד דחיית כינוס המרכז להכרעה (שניהם רואים עצמם מועמדים בעתיד), לא הופיעו לישיבת המרכז.

שר החוץ שמעון פרס, לעומת זאת, ניצל במה זו כדי לשאת נאום מדיני. פרס טען, כי ישראל לא מילאה את החייבויותיה כלפי הפלשתינים. הוא קרא לממשלה לפתוח במו"מ מדיני וביטחוני עם יאסר ערפאת, וזאת בד-בבד עם המשך המאבק כנגד הטרור.

בהצבעה שנערכה, הצביעו כ-500 איש בעד דחיית ההצעה, היינו: הם תמכו בקיום ההצבעה במועדה (4.9.01). רק 50 איש תמכו בדחיית מועד ההכרעה.

פרס קיבל מנדט

לעומת המפלה במרכז מפלגת העבודה, זכה פרס שוב למנדט נוסף מידי ראש הממשלה שמעון פרס - לשאת ולתת עם הפלשתינים על הפסקת אש.