העליון בגרמניה: סיוע להתאבדות מרצון - לא בר ענישה

בית המשפט העליון של גרמניה קבע בפסיקה תקדימית כי סיוע להתאבדות אינו בר-ענישה אם הוא מבוצע על-פי בקשה קודמת של המתאבד.

שופטי ביהמ"ש זיכו אתמול (ה', 24.6.10) עורך-דין שייעץ למרשו בשנת 2007 לחתוך את צינור ההזנה של אמו, אשר הייתה שרועה בתרדמת מזה חמש שנים. ערכאה נמוכה יותר קבע כי עורך-הדין יישא בעונש של תשעה חודשי השעיה.

ביהמ"ש העליון קבע בפסיקתו כי האשה, שהייתה בתקופה המדוברת בת 71, הבעיה את רצונה שלא תושאר בחיים תחת תנאים שכאלה עוד בשנת 2002, לפני שנפלה אל התרדמת.

שרת המשפטים הגרמניה, סבין לות'אוזר-שנרנברגר, בירכה על הפסיקה, ואמרה כי "מדובר בצעד גדול לקראת כיבוד רצונו החופשי של הפרט."

בישראל חלה התקדמות, אך המצב רחוק מלהיות משביע רצון

בישראל נחקק בשנת 2005 חוק החולה הנוטה למות, שקידם משמעותית את נושא חופש הבחירה לקראת המוות בישראל, אולם עדיין מדובר במצב הרחוק מזה שנקבע בפסיקה הגרמנית. החוק קובע, כי רק כאשר אדם מביע את רצונו בברור במובן זה, יימנעו מלתת לו טיפול רפואי. החוק קובע כי חולה הנוטה למות הוא אדם הסובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים. בכל מקרה, לא יבוצע מהלך אקטיבי לזירוז מותו.