גיל מעבר מוקדם מעלה הסיכון למחלות לב

נשים שעוברות את גיל המעבר בגיל מוקדם, לפני גיל 46, עלולות להיות בסיכון יותר מכפול להתקף לב, לשבץ או לאירועים קרדיווסקולריים (של הלב וכלי הדם) אחרים בשלב מאוחר יותר בחיים. כך דיווחו חוקרים אמש.

הסיכון נשאר גם לאחר שהנשים השתמשו בתחליפי הורמונים, שבעבר הרופאים נהגו לרשום במיוחד כדי למנוע מחלות לב. הממצאים הוצגו בכינוס של האגודה האנדוקרינית שהתקיים בסן דייגו.

חשוב שנשים יידעו כי גיל מעבר מוקדם הוא גורם סיכון פוטנציאלי למחלה קרדיווסקולרית, הרוצח מספר אחד בקרב נשים אמריקניות. כך, לדברי ד"ר מליסה וולונס מאוניברסיטת אלבמה שבברמינגהאם, שעמדה בראש המחקר, הן יוכלו לעבוד קשה יותר כדי לשפר את גורמי הסיכון הניתנים לשינוי, כמו רמות כולסטרול גבוהות ולחץ דם, בעזרת התעמלות והקפדה על תזונה בריאה. כמו-כן היא ממליצה שרופאים ישאלו באופן רוטיני נשים מבוגרות מתי הן נכנסו לגיל המעבר. גיל המעבר הממוצע הוא 51.

צוות החוקרים חקר יותר מ-2,500 נשים שהיו בנות 45 עד 84 כשהמחקר החל בשנת 2000. קרוב ל-28% מהן דיווחו על גיל מעבר מוקדם; 446 נשים, או 18% הגיעו לגיל המעבר באופן טבעי ו-10% בעקבות הסרת שחלות.

אף אחת מהנשים לא סבלה מהתקף לב, משבץ, מכאב בחזה הקרוי אנגינה, לא עברה ניתוח מעקפים ולא סבלה מדום לב פתאומי לפני גיל 55. אך לאחר גיל זה, הנשים שנכנסו לגיל מעבר בשלב מוקדם היו בסבירות גבוהה יותר לסבול מאחד מאלו בהשוואה לאחרות, והיו בסיכון גבוה יותר מפי שניים לאירוע לבבי, גם כאשר החוקרים לקחו בחשבון את גורם המשקל העודף.

כמעט 6% מהנשים שנכנסו לגיל המעבר בגיל מוקדם סבלו מאירוע לבבי כלשהו, בהשוואה ל-2.6% מהנשים שלא נכנסו לגיל המעבר או שנכנסו אליו לאחר גיל 47.

המחקר הוא מחקר תצפיתי, ולא ניתן להסיק ממנו כי גיל מעבר מוקדם גורם למחלות קרדיווסקולריות עתידיות. יחד עם זאת, הממצאים תומכים בשימוש האפשרי של גיל המעבר כסמן לסיכון עתידי למחלה קרדיווסקולרית.

לפני שנת 2002, רופאים רשמו לנשים רבות טיפול בתחליפי הורמונים - HRT - כדי להוריד את הסיכון למחלות לב או לאוסטאופורוזיס, סיכון שעולה בצורה חדה לאחר גיל המעבר.

אך השימוש ב-HRT ירד בשנת 2002 לאחר פרסום המחקר - Women's Health Initiative study - שגילה עלייה בסיכון לסרטן השחלות, לסרטן השד, לשבץ ולבעיות אחרות מהטיפול ההורמונלי. מחקרים הראו גם כי HRT אינו מגן מפני מחלות לב.