הכנסת אישרה תקציב דו-שנתי לשנים 2012-2011

לאחר מרתון דיונים ארוך, שנמשך אל תוך הלילה ("פיליבסטר"), הצביעה הבוקר מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בעד התיקון להצעת חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010. החוק אושר ברוב של 63 תומכים מול 32 מתנגדים. עם ההכרזה על אישור החוק קמץ שר האוצר יובל שטייניץ את אגרופיו והניף אותם מעלה לאות ניצחון.

אישור החוק מאריך את הוראת השעה שקובעת תקציב דו-שנתי לשנים 2009 ו-2010 במקום תקציב שנתי, כך שגם בשנים 2011 ו-2012 יתקיים תקציב דו-שנתי; כמו-כן, קובע החוק שאושר תקציב התאמות במעבר שבין השנים 2011 ו-2012 ואפשרות להנחת התקציב על שולחן הכנסת במועד מוקדם יותר.

כן מאשרת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק ההתייעלות הכלכלית. חוק ההתייעלות הכלכלית מתקן את חוק יסודות התקציב וקובע הוראות מיוחדות שחלו בתקציב הדו-שנתי לשנים 2009 ו-2010.

החוק מאריך את תוקפן של הוראות אלה כך שיחולו גם ביחס לתקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012; בנוסף, קובע החוק חובות דיווח נוספות לוועדת הכספים.

השר שטייניץ אמר כי התנגדות האופוזיציה למהלך בניגוד לכל הדוחות העולמיים התומכים בהנהגת תקציב דו-שנתי נובעת ממניעים פוליטייים ולא ענייניים. "זה טוב ונכון לכלכלת ישראל מעבר לכל שיקול פוליטי", אמר שטייניץ.

הוא דחה את האשמות האופוזיציה בדבר שריון מיליארד וחצי שקלים ליו"ר ועדת הכספים. "אין ולא היה שום סיכום בנושא", אמר שטייניץ. "ואמר כי הדבר נועד לאפשר גמישות ל-2012 ולהשאיר סכום בקופה".

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני שיבח את נאומו של ח"כ רוני בר-און מקדימה, אך ציין כי רמיזתו על כך שהנושא יובא לפתחו של בג"צ פוגע בכנסת ומערער על סמכותה. הוא ציטט מחקר המתפרסם היום ולפיו האמון בבתי המשפט הולך ומתערער. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין הסכים לדבריו אך אמר כי אם משנים חוק יסוד ברוב לא ברור הרי שאז צריך שיבוא מי שיפקח. גפני חלק עליו, ואמר כי כאשר הכנסת עושה דבר בלתי חוקי בעליל הצדק עימו, אך הנושא כבר החל מזמן בגיבוי היועצים המשפטיים של הכנסת אז והיום שאמרו את דברם בעניין הזה, ולכנסת אין אלא לסמוך על חוות דעתם.

בר-און: חוק יסוד מהותי

צילום: [צילום: פלאש 90]

ראשון הדוברים בדיון היה שר האוצר לשעבר, ח"כ רוני בר און: "יש פה קואליציה דורסנית שהחוק וההסדרים והמוסכמות של הכנסת הזאת לא מעניינים אותה. ובמסגרת הנסיעה הפרועה שלה שדורסת כל דבר, דורסת גם את העיקרון הזה. בר-און הצביע על הפסול המצוי בשינוי חוק יסוד בהוראת שעה: " מדובר בלא סתם חוק יסוד, כי אם חוק יסוד שנוגע לכללי המשחק ולשיטת המשטר. אם משנים, יש לשנות לקדנציה הבאה ולא באופן מידי. זו נורמה מקובלת גם בעולם המערבי וגם בישראל. יש לנו 3 דרגות של חוקים: יש חוקי יסוד, יש חוקים ויש הוראת שעה. כאן מבקשים לקחת חוק יסוד שמוענק לו מעמד מועדף ולדרדר אותו לדרגה של הוראת שעה.

בהקשר לאי כיבוד המוסכמות וכללי המשחק, ביקש בר-און להזכיר לשר האוצר, שטייניץ, אמירות מהתקופה בה היה האחרון ח"כ מאופוזיציה בממשלת ברק (20.7.1999): "'מטריד אותי כאן", אומר ח"כ שטייניץ, "שמשנים את כללי המשחק במהלך אותה קדנציה באופן מידי… אתם מבקשים לשנות את כללי המשחק באופן מידי כדי לשפר את יציבות הממשלה שלכם, כדי להקשות עלינו את הפלתכם. אתם מוסיפים חטא על פשע כשאתם אומרים שהשינוי הוא רק לתקופה שלנו. הוא לא יתפוס לתקופות הבאות בעתיד כי נראה מי תהיי הממשלה. זה פיגוע בדמוקרטיה, ולא סתם חוק לא טוב".

בהתייחסו לתקציב עצמו הדגיש כי "מדובר בפגיעה מהותית במרקם העדין של יחסי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, משום שלאישור תקציב בכנסת על בסיס שנתי יש חשיבות כפולה: הוא מאפשר פיקוח פרלמנטרי של הכנסת על פעולות הממשלה, על ההוצאות שלה, על סדר העדיפויות שנקבע לשנה הבאה. כך הכנסת נשארת הריבון, והיא זו שמפקחת ומאשרת בסופו של דבר מדי שנה את סדרי העדיפויות של המדינה.

לסיכום דבריו, ציטט בר און את יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, לפני פחות משנה ב-15 ביולי 2009: "אני רוצה לומר לכם בגילוי לב, אני מביא לפניכם לאישור את תקציב המדינה לשנתיים, זאת אומרת יותר נכון לשתי שנות תקציב . אין מציאות לאשר חוק תקציב וחוק הסדרים בתהליך כזה, זה פשוט מבזה את הכנסת. אי-אפשר לבזות את הכנסת, אי-אפשר להמשיך את התהליך הזה, זאת מציאות שהיא בלתי מתקבלת על הדעת". לאחר הסקירה הזאת הוא ממשיך ח"כ גפני ומפרט את מסקנותיו: "אני מודאג מעוד דבר שעלול להיות בסוף שנת 2010, אני מתריע על זה קודם - לקראת תקציב 2011 משרד האוצר או הממשלה יראו כי טוב והם יביאו שוב תקציב דו שנתי. אני מתנגד לזה מכל וכל אני חושב שאסור לעשות את זה".