השמנה - לא קשורה למחלות לב?

עבור מספר קטן של אנשים הסובלים מהשמנה, כל אותם קילוגרמים מיותרים לא בהכרח דנים אותם לפתח מחלות לב או סוכרת, כך לפחות על-פי מחקר הולנדי חדש. לגבי אותם אנשים - ללא גורמי סיכון אחרים, כמו לחץ דם גבוה או רמות כולסטרול גבוהות - ההשמנה אינה מעלה את הסיכון לבעיות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם).

אנשים הסובלים מהשמנה אך בריאים מבחינה מטבולית, לא נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות לב וכלי דם, אך מהווים תת-קבוצה קטנה של אוכלוסיית השמנים. כך לדברי החוקרים, מהמרכז הרפואי באוניברסיטת גרונינגן. לדבריהם, זהו פרופיל הסיכון המטבולי שקשור לבעיות הקרדיווסקולריות ולא המשקל עצמו.

ממצאי המחקר הוצגו (19.6.10) בכינוס השנתי של האגודה האנדוקרינית שהתקיים בסן דיאגו.

לצורך המחקר, קבוצת החוקרים אספה נתונים על 1,325 אנשים שמנים מבין 8,356 משתתפים שלקחו חלק במחקר הולנדי מקיף.

בקרב השמנים, רק 90 (6.8%) היו בריאים מבחינה מטבולית. כלומר, לא הייתה להם היסטוריה של מחלות לב, שבץ, סוכרת או לחץ דם גבוה, או רמות גבוהות של טריגליצרידים או כולסטרול. בנוסף, אף אחד מ-90 משתתפים אלו לא השתמשו בתרופות להורדת כולסטרול.

לאורך יותר משבע שנים של מעקב, רק אחד מכל שלושה משתתפים פיתח מחלה קרדיווסקולרית. במונחים של אחוזים (1.1%), הנתונים לא היו גבוהים יותר מאשר נתונים לגבי מחלות לב שזוהו אצל אנשים בריאים מבחינה מטבולית שסבלו מעודף משקל (1.3%) או אנשים במשקל נורמלי (0.6%).

המסקנה אליה הגיעו החוקרים: כדי לדעת אם אתם בסיכון למחלת לב, רצוי לבדוק את פרופיל הסיכון המטבולי. אם הוא נורמלי, הרי שאינכם נמצאים בסיכון גבוה תלוי-משקל.

BMI לא מספיק

צילום: גורמים נוספים [צילום: AP]

ולמרות זאת, לפחות מומחה אחד אינו משוכנע כי ההשמנה עצמה אינה אחראית לעלייה בסיכון למחלות לב. ד"ר גרג סי. פונרו, העומד בראש המרכז למחלות שריר הלב באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס, אמר כי למרות שהמחקר לא גילה עלייה בסיכון הקשורה להשמנה ללא נוכחות חריגויות מטבוליות, חשוב לציין כי מחקרים אחרים עם תקופות מעקב ארוכות יותר כן הצביעו על עלייה בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים אצל אנשים אלו. לכן, האיזון בין הראיות השונות מצביע על כך שלאורך תקופה ארוכה, השמנה אחראית לסיכון גבוה יותר לבעיות קרדיווסקולריות גם אם לא קיימת נוכחות של חריגויות מטבוליות בקו הבסיס.

חוקר נוסף המתמחה בסוכרת ובתסמונת מטבולית אמר גם הוא, כי תקופת המעקב במחקר קצרה מדי כדי להסיק מסקנות נחרצות לגבי השאלה אם אנשים שמנים מסוימים מוגנים ממחלות לב. ד"ר טאה-ווה צ'ון, פרופ' לרפואה פנימית באוניברסיטת מישיגן, אמר כי יש לחקור מדוע אנשים מסוימים הסובלים מעודף משקל ומהשמנה מוגנים מהידרדרות מטבולית ומעלייה בסיכון הקרדיווסקולרי.

עוד ציין כי המחקר הנוכחי מראה כי זיהוי המנגנון המולקולרי הגנטי, הנמצא בבסיס הקשר הקטלני בין השמנה לסיכון הקרדיווסקולרי, הנמצא בתת-קבוצה של אנשים, חשוב יותר מאשר מדידה פשוטה של אינדקס מסת הגוף.

בנוסף, מאחר ששיעור האירועים הקרדיווסקולרים היה כה נמוך בתקופת המעקב הקצרה, עד כי אינו מהווה חשיבות בהיבט סטטיסטי, על כן אינו יכול להצביע על הבדלים בסיכון הקרדיוסקולרי.