אושרה הקמת מתקן ההתפלה הגדול בעולם

ממשלת ישראל אישרה (יום א', 20.6.10) את הקמת המתקן להתפלת מי ים בשורק. מדובר במתקן ההתפלה הגדול בעולם בהיקף של 300 מיליון מטר קוב בשנה.

התוכנית למתקן ההתפלה (תת"ל 36) קודמה בוועדה לתשתיות לאומיות במשרד הפנים בהתאם להחלטת הממשלה מיוני 2008, שקבעה כי יש להגדיל את היקף ההתפלה לכמות של 750 מיליון מ"ק לשנה עד לשנת 2020, על-מנת לתת מענה למצב החמור אליו נקלע משק המים בישראל.

המתקן, שיקום משלים מערך מתקני התפלה שהוקמו באשקלון, פלמחים ותחנת הכוח בחדרה. המתקן באזור שורק - דרומית לשפד"ן, צפוי להזרים בשלב הסופי שלו כ-300 מלמ"ק בשנה למערכת אספקת המים הארצית. מיקום המתקן מדרום למטרופולין תל אביב ובאזור בו מצויות מגוון תשתיות, יאפשר אספקת מים שפירים למרכז הארץ.

התוכנית כוללת את המרכיבים הבאים: שני מתקני התפלה (150 אלף מ"ק כ"א) בטכנולוגיית אוסמוזה הפוכה, תחנת שאיבה במרחק של 350 מ' מקו החוף וצנרות לים, צנרת לחיבור המים המותפלים למערכת הולכת המים הארצית וחיבור לתשתיות.

התוכנית קיבלה בספטמבר 2009 את אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית, וקידומה בוועדה לתשתיות לאומיות במשרד הפנים נעשה בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ועם המשרד להגנת הסביבה, תוך בחינת היבטים סביבתיים בים וביבשה, במיוחד היבטים של איכות המים לשתיה ואיכות מי הים.

סגן ראש הממשלה ושר הפנים, אלי שי, ציין כי הוא רואה חשיבות רבה בהקמת מתקנים בסדר גודל כזה לעתיד משק המים בישראל.

"מתקן ההתפלה בשורק הוא נדבך חשוב במערך ההתפלה של מדינת ישראל בעשור הקרוב, ואמור לתת תרומה משמעותית לצרכים במים שפירים למרכז הארץ. לצד קידום מתקני ההתפלה יש חשיבות ליצירת מגוון פתרונות משלימים, לרבות, חסכון בצריכה, איגום מים עיליים והגנה על מי התהום", אמר.

אדם טבע ודין: נשקול צעדים משפטיים

ארגון 'אדם טבע ודין' הודיע בעקבות החלטת הממשלה על אישור מתקן ההתפלה בשורק כי ישקלו עתירה נגד ההחלטה. זאת משום שלמרות שמתקן ההתפלה המתוכנן יספק כ-16% מכלל מי השתייה לתושבי מדינת ישראל, לא נבדקו ההשלכות הבריאותיות של שתיית מי ים מותפלים באופן קבוע ומתמשך על-ידי הציבור.

"לצערנו, הממשלה לא בחנה כראוי את מכלול ההיבטים הסביבתיים, הבריאותיים והמשפטיים הנוגעים להקמת מתקן ההתפלה בשורק ולכן, נאלץ לבחון את צעדינו המשפטיים בנושא", אמרה עו"ד נעמה אלעד מן הארגון.

לדבריה, בניגוד למוצג על-ידי הממשלה, ההתפלה אינו פתרון קסם והיא טומנת בחובה עלויות סביבתיות וכלכליות שיוטלו על הציבור. "לכן, מן הראוי היה לבחון צעדים סביבתיים וזולים יותר דוגמת שיקום מקורות מים מזוהמים, חסכון ארוך טווח ושימוש חוזר בקולחין".

לדברי מדענית המים של 'אדם טבע ודין', שרית כספי-אורון, המינרל החיוני מגנזיום אינו מוסף למים המותפלים והדבר עלול להוות סיכון לבריאות הציבור. לדבריה, חוסר תזונה בנוגע למגנזיום עלול להוביל לעליה במקרי מחלות לב וכלי דם, ולהשפיע לרעה על לחץ הדם, לגרום לסוכרת ולתסמונת מטבולית.

כמו-כן, מצב הדברים, בו תאושר הקמת המתקן ללא שנבדקה השפעתו הבריאותית על האוכלוסיה, מנוגדת להמלצות ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, לפיהן מוטלת החובה על מדינות אשר עוברות לספק מי שתייה ממים מותפלים, להבטיח שמעבר זה לא יוביל להפחתה משמעותית של צריכת מינרלים חיוניים לגוף האדם ממים אלו, אשר עד עתה נצרכו באופן שגרתי על-ידי תושבי המדינה.

'אדם טבע ודין' ציינה בפנייתה לשרים כי בתוכנית לאישור מתקן ההתפלה נפלו פגמים מהותיים ובהם מיקומו המתוכנן של הפרויקט על שטח פתוח בעל ערכיות גבוהה, בניגוד לעקרונות התכנון המחייבים במדינת ישראל וכן, היקפו המתוכנן של מתקן ההתפלה בסדר גודל של 300 מלמ"ק בשנה, בניגוד להמלצת ועדת החקירה הממלכתית בנוגע למשק המים, בדבר הריסון שיש לנקוט בכל הנוגע להקמתם של מתקני התפלה, בשל פגיעתם הסביבתית.