לינץ': איבד את שיניו בדרך אל הכותל

"החזקתי את ידו של בני, אמרתי לו 'זהו זה' ואמרתי שמע ישראל. השמשה שלצידי נשברה וערבי דחף לפנים שלי מוט ברזל"

שיירה של חמישה כלי רכב פרטיים, שנמנע ממנה להגיע בערב-שבת לפני שבוע וחצי אל הכותל המערבי דרך הרובע היהודי, הותקפה בידי עשרות ערבים. הם התנפלו על כלי הרכב באבנים, בלבנים, ובמוטות ברזל.

"הייתי בטוח שאני הולך למות", סיפר משה יוסף לפקוביץ שנקלע למקום. "החזקתי את ידו של בני, אמרתי לו 'זהו זה' ואמרתי שמע ישראל. השמשה שלצידי נשברה וערבי דחף לפנים שלי מוט ברזל. מעוצמת הפגיעה בלסת נשברה לי שן קדמית, ומאות רסיסים קטנים נתקעו לי בידיים ובכל חלקי הגוף. מהצד של הבן שלי התנפצה השמשה וגם הוא התמלא דם ורסיסים בכל חלקי הגוף".

השיירה ביקשה להגיע בתוואי של מוזיאון רוקפלר. בדרך ראו שוטרי מג"ב רבים, ושאלו כמה מהם האם יש בעיה להגיע לכותל בדרך זו, שהיא למעשה היחידה להגיע אל הכותל. "איש מהשוטרים לא אמר שישנה בעיה כלשהי. אדרבה, קצין אחד צעק לעברי שאסע מכיוון שאני יוצר פקק בתנועה. חלפנו ליד הכניסה לשכונת ואדי ג'וז ופנינו ימינה. קבוצות של מתפללים ערבים שהיו בדרכם אל המסגדים שעל הר הבית זרמו משני צידי הכביש, כשאף חייל או שוטר לא נראו במקום. הם שלחו אותנו לדרכנו ונהפכו לברווזים במטווח. זה היה לינץ' במרכזה של ירושלים, ואין פוצה פה ומצפצף", סיפר לפקוביץ.

"שמענו מקדימה צרחות של אימא ושני ילדיה שהותקפו ברכב שלפנינו. לאחר מכן הבנתי שהיא נפצעה קשה בראשה. לא יכולנו לראות, כי שדה הראייה שלנו היה חסום משום שבלוק גדול של אבן ירושלמית נזרק על השימשה הקידמית שלי ונתקע מילימטר מהפנים של הבן שלי. כל השימשה הייתה שבורה וחסמה את שדה הראייה. קרה כאן נס. אני לא יודע כיצד הצלחנו להגיע לנקודת הפנייה ימינה אל הדרך המובילה אל הכותל, שם נמצאה קבוצת חיילים שהחלה לטפל בכל הפצועים" - מתאר לפקוביץ את מה שאירע לאחר מכן.

יושב-ראש "התנועה למען ירושלים ותושביה", חיים מילר, מתריע כי ההחלטה לסגור את הדרך אל הכותל לתנועת כלי רכב פרטיים היא שערורייתית ועולה בדם יהודי. "לא יתכן להקריב דם יהודי על מזבח איכות הסביבה של אזור הרובע היהודי".