ניתן להיכנס להריון לאחר טיפול בהשמנה

נשים שעברו ניתוח לטיפול בהשמנת יתר או בעודף משקל אינן צריכות בהכרח להימנע מהריון למשך שנה ויותר לאחר הניתוח. כך עולה ממחקר משותף שנערך בבית החולים סורוקה ובאוניברסיטת בן-גוריון.

ההמלצות העולמיות קובעות, נכון להיום, שיש לדחות הריון למשך שנה עד שנה וחצי מהניתוח על-מנת להימנע מהריון במהלך הירידה המהותית במשקל. מסורוקה נמסר, כי כאשר מדובר בנשים הסובלות מהשמנת יתר שמעוניינות להרות, ההמלצה בעייתית בעיקר לאור העובדה שרבות מהנשים מבצעות את הניתוח על-מנת לשפר סיכוייהן להיכנס להיריון, ודחיית הריון לשנה ויותר עלולה להיות בעייתית ביותר מבחינתן.

במחקר הישראלי שנערך, השוו החוקרים תוצאות הריון בקרב 104 יולדות שהרו תוך שנה ופחות מניתוחי ההשמנה, לעומת 385 יולדות שהרו אחרי פרק זמן של מעל שנה מניתוחי ההשמנה.

הממצאים הראו כי לא נמצא הבדל בסיבוכי הריון כגון: לידות מוקדמות, משקלי לידה נמוכים, פיגור גדילה תוך-רחמי וניתוחים קיסריים. כמו-כן, לא נמצא הבדל בין הקבוצות בסיבוכים כירורגיים (כמו הקאות או החלקת טבעת) בעקבות ניתוחי ההשמנה. גם כאשר נבדקו בנפרד סוגי ניתוחי ההשמנה השונים, לא נמצא הבדל בין הריון תוך שנה מהניתוח לבין הריון לאחר שנה ויותר מהניתוח.

פרופ' אייל שיינר, רופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה, מסר: "מרווח של שנה ופחות בין ההריון לניתוח ההשמנה, אינו קשור בעלייה בסיבוכי הריון, ובהתאם לכך, יש מקום לשקול מחדש את ההמלצה הגורפת להימנע מהריון למשך שנה ויותר. מן הראוי כי כל אישה תעבור יעוץ פרטני עם הרופא הכירורג ורופא הנשים שלה לפני כניסה להריון על-מנת לתכנן זמן הריון מומלץ".

לדבריו, "הניהול האופטימלי של נשים הסובלות מהשמנת יתר צריך לכלול יעוץ טרום-הריוני, תוכניות הרזיה לפני ההריון, בקרה על עלייה במשקל במהלך ההריון, בדיקות סקר לזיהוי סיבוכי הריון ומעקב לטווח ארוך במטרה לצמצם את התוצאות החברתיות והכלכליות השליליות בקרב הרות הסובלות מהשמנת יתר. יש להתאים את צריכת המזון בהריון למינימום הדרוש להתפתחות נורמלית של העובר. נחוץ מעקב ארוך-טווח למניעת הרעה בהשמנת היתר האמהית לאחר הלידה וכן, יש לעקוב אחר עקומות הגדילה של הילד".