הנסיעה בתחבורה הציבורית לא תתייקר ביולי

הנתונים שמסר משרד התחבורה

• 2.6% - הגידול בכלל נוסעי התחבורה הציבורית
• 2.9% - הגידול בנוסעי האוטובוסים
• 2.3% - הגידול בנוסעי רכבת ישראל
• 654,000,000 - מספר הנסיעות באוטובוסים, שהם 86% מכלל הנסיעות בתחבורה הציבורית
• 70,000,000 - מספר הנסיעות במוניות שירות, שהם 9.2% מכלל הנסיעות בתח"צ
• 36,000,000 - מספר הנסיעות ברכבת, שהם 4.7% מכלל הנסיעות בתח"צ
• 46.5% נוסעים באגד (מכלל נוסעי האוטובוסים)
• 23.5% נוסעים בדן (מכלל נוסעי האוטובוסים)
• 30% בשאר החברות (מכלל נוסעי האוטובוסים)
• 34% השתמשו ב"חופשי חודשי"
• 30% השתמשו בכרטיסיות
• 29% השתמשו בכרטיס רגיל
• 7% באמצעים אחרים

בשורה לנוסעים בתחבורה הציבורית. תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית לא יתייקרו ב-1 ביולי, כמתוכנן. זאת בשל המדדים הנמוכים שנרשמו במחצית הראשונה של שנת 2010.

על-פי החלטת ממשלה משנת 1997, מתעדכנים תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית פעמיים בשנה - ב־1 בינואר וב־1 ביולי, בשיעור עליית המדד. את ההחלטה מאשר שר התחבורה שחותם על הצו.

החלטת הממשלה, שלא נעשה דבר לשינויה, פועלת לרעת הצרכנים ואינה מקדמת מדיניות שתעודד את התחבורה הציבורית. במקום להוזיל את מחירי הנסיעה ממשיכים שרי התחבורה לדורותיהם לשמש כחותמת גומי, והמחירים רק הולכים ומתייקרים משנה לשנה.

השר הנוכחי, ישראל כ"ץ, נימק את החלטתו להותיר את המחיר הנוכחי על-כנו, ואמר כי בשנת 2009 חל גידול של 2.6% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת שנת 2008. מנתונים חלקיים עולה כי בשנה שעברה בוצעו באמצעות התחבורה הציבורית כ-760 מיליון נסיעות.

גידול במספר נוסעי התח"צ

86% מהנסיעות, שהן 654 מיליון, בוצעו באמצעות אוטובוסים, גידול של 2.9%; 9.2% מהנסיעות, שהן כ-70 מיליון, באמצעות מוניות שירות ו-4.7% מהנסיעות, שהן כ-36 מיליון, בוצעו על-ידי רכבת ישראל (גידול של 2.3%).

מהנתונים מתברר כי בשנת 2009 בוצעו 46.5% מהנסיעות באוטובוסים על-ידי קואופרטיב אגד, 23.5% על-ידי חברת דן ו-30% על-ידי שאר חברות התחבורה הציבורית הפרטיות.

עוד עולה מהנתונים כי 34% מהנוסעים בחרו להשתמש בכרטיס "חופשי חודשי" כאמצעי תשלום בתחבורה ציבורית, 30% בכרטיסיות, 29% באמצעות כרטיס רגיל ו-7% באמצעים אחרים.

השימוש הרב שנעשה בכרטיסים רגילים, שכמעט זהה לזה שמשולם בכרטיסיות (כ-30%), מעיד שהציבור אינו מודע דיו להנחות הניתנות לו בסוגי כרטיסיות שונים, וגם בחוסר ההתאמה ללקוח מצד המפעילות (הנדרשות לאישור מצד משרד התחבורה), באופן הגורם להנחות שאינן רלוונטיות למשתמשים.