שר האוצר, יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרדו, חיים שני, הציגו (יום ג', 8.6.10) את תוכניתם לקידום תעשיות הטכנולוגיה העילית בישראל. התוכנית הוצגה בוועידת איגוד תעשיות ההיי-טק שנערכה בירושלים.
התוכנית, הנקראת "יתרון יחסי", היא פרי עבודה משותפת של צוות בין משרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר. בגיבוש התוכנית השתתפו ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ד"ר יוג'ין קנדל, מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, ראש ות"ת, פרופ' מנואל טרכנברג ונציגי משרד האוצר. במסגרת גיבוש התוכנית התייעץ הצוות גם עם מומחים מהמגזר הפרטי וגופים חוץ ממשלתיים.
ההמלצות העיקריות בתוכנית כוללות הצמחה וביסוס של חברות גדולות במשק, מיקוד ותעדוף המו"פ הממשלתי, חיזוק קשרי-אקדמיה תעשיה, התאמות בתוכניות המדען הראשי במשרד התמ"ת, קידום מו"פ משותף למגזר האזרחי והמגזר הצבאי, התרחבות לענפי טכנולוגיה נוספים, מציאת מקורות מימון נוספים לתעשיה, חיזוק החינוך המדעי והטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים, שיתוף אוכלוסיות נוספות (חרדים וערבים) בתעשיה ו"השבת מוחות" לישראל.
ממשרד האוצר נמסר כי הצוות הבין משרדי בחן באופן כולל את מצבן של התעשיות עתירות הידע, מיפה את נקודות החוזק והחולשה והכין תוכנית הוליסטית שמטרתה למקסם את היתרון היחסי בענפים אלו על-מנת שימשיכו להיות קטרי הצמיחה של המשק הישראלי.
בין נקודות החוזק של התעשיות אותן איתר הצוות ניתן למנות את ההון אנושי הקיים ואת המחקר, הנמצא בחזית המדע העולמי, כמו גם את הנוכחות הגבוהה של חברות זרות המבצעות פעילות מו"פ בישראל ומערכות מו"פ ביטחוני מפותחות. כמו-כן, בישראל תרבות יזמית מפותחת התורמת רבות לפיתוח התעשיה.
מנגד, מצא הצוות גם סימני שחיקה בתעשיות אלו: נמצא כי ישנה ירידה בהיקף ההשקעות בהון סיכון מטעם משקיעים מקומיים וזרים ובמקביל הצטמצם הפער ממדינות "מתעוררות" המגדילות את ההשקעה בתחום המו"פ. כמו-כן, נמצא כי קיים חשש לאי מיצוי הפוטנציאל בתעשיה, בין היתר, עקב חוסר מיקוד בכספי התמיכה הממשלתיים במו"פ. בנוסף, קיימת בישראל ירידה במספר מקבלי התארים בתחום המדעים וההנדסה ועלייה במספר הסטודנטים הישראלים הלומדים תחומים אלה דווקא בחו"ל, במיוחד בתארים מתקדמים.
המדינות המתפתחות סוגרות את הפער מול ישראל
מנכ"ל האוצר, חיים שני, שעמד בראש הצוות, ציין כי תעשיות עתירות הידע מהוות כ-40% מהיצוא הישראלי ומהוות בשנים האחרונות את אחד הקטרים העיקריים של המשק הישראלי, אך עם זאת ציין כי הצוות בראשותו זיהה סכנה לפגיעה משמעותית בהמשך קצב הצמיחה של התעשיה בישראל ובמקביל התגברות התחרות בענף מצד מדינות אחרות. "שמנו לנו למטרה לזהות את הכשלים העיקריים בתחום ולצאת עם תוכנית פעולה יישומית מיידית ולא להמתין לכך שהענף ייקלע למשבר ואז לפעול מתוך לחץ. אני מאמין כי התוכנית המתייחסת לכל שלבי החיים של התעשיה ועושה שימוש במגוון רחב של כלים, תסייע לשמר את היתרון היחסי של תעשיות עתירות הידע על-מנת שזו תמשיך להוות קטר של המשק הישראלי, תוך צירוף מעגלי תעסוקה נוספים לענף", אמר שני.
שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר כי ישנו חשש שתחול האטה בפעילות התעשיות הדומיננטיות ביותר ביצוא הישראלי. "לכן החלטנו לגבש תוכנית אינטגרטיבית רחבה שמתמודדת עם כל שרשרת הייצור - החל בשלב הרעיון האקדמי, עבור בפרק המסחור וכלה בהפיכת חברות הזנק (סטארט-אפ) לחברות גדולות - מותר להיות שאפתנים ולהכריז שאנו רוצים לראות בהקמתה של 'נוקיה' ישראלית בעתיד הלא רחוק".
אהרון מנקובסקי, יו"ר אגוד תעשיות היי-טק (HTIA) אמר: "התוכנית שהוצגה היום על-ידי שר האוצר ומנכ"ל האוצר היא תוכנית כוללת הנוגעת בנושאים רבים, כך שהיא פועלת להשגת פתרון מערכתי ולא נקודתי. הממשלה, כך נראה, כמו גם האיגוד סבורים כי זו הדרך הנכונה והנדרשת לקידום ענף היי-טק הישראלי". עוד אמר מנקובסקי כי "התוכנית נוגעת בנושאים שלהם סיכוי רב להאיץ מחדש את תעשיית ההיי-טק הישראלית על-מנת שזו תוכל לשמר על המובילות העולמית שלה ואף להביא אותה להישגים רבים יותר וגבוהים יותר. אחד היתרונות המשמעותיים של התוכנית הוא שהיא מורכבת מפרקים נפרדים ועצמאיים, דבר המאפשר יישום מיידי של חלקים אחדים ללא צורך בחקיקה ויישום של חלקים אחרים לאחר הליך חקיקה בכנסת".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה