שליש מההתאבדויות בישראל - של עולים

בישראל, התאבדות היא סיבת המוות השנייה אצל בנים בגיל 24-15 והסיבה השלישית לבנות בגיל 24-15 ולגברים בגיל 44-25. למרות זאת, שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל בישראל נמוך בהשוואה למרבית מדינות אירופה. כך עולה מנתוני הלמ"ס שפרסם דוח בנושא אובדנות בישראל 2007-1981.

בשנת 2007, מספר ההתאבדויות ירד ל-306 לעומת כ-400 בשנה מסוף שנות התשעים, ובשנתיים האחרונות נרשמה ירידה בשיעור ההתאבדויות לעומת שיעור יציב בעשור האחרון ומגמת עלייה בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים.

יצויין, כי השיעור עולה עם הגיל, ובגיל 75 ומעלה השיעור גבוה יחסית לשיעור צעירים עד גיל 45.

שיעור ההתאבדות בקרב בנים בגיל 24-15 היה במגמת עלייה עד תחילת שנות האלפיים, לאחר מכן השיעור היה יציב ובשנת 2007 נרשמה ירידה. בקרב בנות, השיעור יציב ממחצית שנות התשעים. בשנת 2007 התאבדו 55 בני נוער בגיל 24-15, מהם 45 בנים. מסוף שנות התשעים, שיעור ההתאבדויות של בנים בגיל 18-21 גבוה בהשוואה לשיעור בגיל 24-22.

שיעור התאבדות גבוה בקרב עולים

שיעור התאבדות הערבים נמוך בהשוואה ליהודים ולבני לאומים אחרים, אך בקרב בני נוער ההבדל קטן יחסית. בממוצע בשנה התאבדו כ-330 יהודים ואחרים ו-30 ערבים בשלוש השנים 2007-2005. מתחילת שנות האלפיים נרשמה מגמת עלייה בשיעור ההתאבדויות של צעירים ערבים בגיל 24-15 בהשוואה לירידה אצל יהודים ואחרים, במיוחד בשנתיים האחרונות. בקרב ערבים, כמחצית ההתאבדויות היו של צעירים בגיל 24-15 בהשוואה לחמישית בקרב יהודים.

שיעור ההתאבדות של עולים גבוה בהשוואה לקבוצות אוכלוסיה אחרות. מתחילת שנות האלפיים, שליש מההתאבדויות בישראל היו של עולים, רבע של עולי בריה"מ לשעבר שעלו מ-1990 ו-3%-8% של עולי אתיופיה שעלו משנת 1980. בשנת 2007 נרשמו 99 התאבדויות של עולים בגיל 15 ומעלה, 76 יוצאי מדינות חבר העמים ו- 16 עולי אתיופיה.

שיעור ההתאבדות של עולי אתיופיה במגמת עלייה מתחילת שנות האלפיים, השיעור גבוה לעומת יהודים ואחרים לא עולים וכן בהשוואה לעולי מדינות חבר העמים.

לעומת זאת, שיעור ההתאבדות של עולי חבר העמים במגמת ירידה מתחילת שנות האלפיים. השיעור גבוה לעומת יהודים ולאומים אחרים לא עולים במרבית קבוצות הגיל.

שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל ליהודים ואחרים ללא עולים היה יציב ממחצית שנות התשעים, בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה בעיקר בגיל 75 ומעלה ולבנים בגיל 24-15.

לא נשואים - מתאבדים יותר

שיעור ההתאבדות לנשואים נמוך בהשוואה ללא נשואים. בשנים 2007-2005 השיעור לגרושים בגיל 44-25 היה גבוה לעומת נשואים ורווקים, לזכרים פי 6.2 ו-1.7 ולנקבות פי 6.2 ו-1.2, בהתאמה. השיעור לרווקים היה גבוה לעומת נשואים פי 3.7 לגברים ופי 5.2 לנשים. בגיל 45-64, השיעור לגרושים גבוה לעומת נשואים פי 3.8 לגברים ופי 2.7 לנשים.

עלייה במחוז הצפון - שיעור ההתאבדויות המתוקנן לגיל ליהודים ואחרים גבוה במחוז חיפה ונמוך במחוז ירושלים ויו"ש ועזה. בשנים 2007-2005 השיעור ירד במרבית המחוזות בהשוואה לשנים 2001-2004 פרט לעלייה במחוז הצפון, גם לערבים נרשמה עלייה במחוז הצפון.

תלייה או חנק - בשנים 2007-2005, קרוב למחצית (45%) התאבדויות הגברים נעשו באמצעות תליה או חנק ורבע (24%) באמצעות נשק לסוגיו, שכיחות השיטות שונה אצל נשים, 34% באמצעות תליה או חנק, 21% קפיצה מגבוה, 9% הרעלה ו- 8% באמצעות נשק לסוגיו.

מתחילת שנות התשעים כמחצית מכלל ההתאבדויות של בנים בגיל 24-15 היו באמצעות נשק, בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה.

טיפול באוכלוסיות בסיכון

צילום: תוכנית נסיונית [צילום: איגוד העובדים הסוציאליים]

משרד הבריאות, באמצעות הוועדה הבין-משרדית למניעת אבדנות, לקח על עצמו להוביל מהלך לכתיבת תוכנית לאומית למניעת אובדנות בדומה לתוכניות שפותחו במרבית ארצות העולם.

על חברי הוועדה נמנים נציגי משרד הבריאות, החינוך, הרווחה, הפנים, תמ"ת, קליטת עלייה, המשרד לענייני גימלאים, צה"ל משטרה ושב"ס.

התוכנית הלאומית תעסוק בהקמת מסד נתונים, באיתור, אבחון, פיתוח אסטרטגיות למניעת אבדנות, טיפול במי שעשה ניסיון אובדני וטפול במשפחות אשר אחד מבני המשפחה התאבד. הוועדה בחנה ואתרה מספר אסטרטגיות שהוכחו כיעילות במניעת אבדנות בהתבסס על ניסיון בינלאומי ותוכניות הקיימות כבר בארצות אחרות.

לבחינת מידת ישימותן והתאמתן של האסטרטגיות לארץ הוחל לפני כשנתיים בפיילוט שמתמקד ב-3 אוכלוסיות, אשר נמצאו כבעלות סיכון גבוה להתאבדות: מתבגרים, עולים וזקנים.

לפני כשנתיים הוחל בשיתוף עם הג'וינט בתוכנית פיילוט באזור רמלה, רחובות וכפר כנא. מטרת הפיילוט לבסס אמפירית ומחקרית את האסטרטגיות שנבחרו על-מנת שבתוכנית שתוצע ניתן יהיה למפות את כלל אוכלוסיות היעד המצויות בסיכון, לבחון את אסטרטגיות המניעה והטיפול, בחינת ובניית הממשקים הבינמשרדיים, הגדרת השותפים ותפקידיהם, הגדרת האחריות, סדרי עדיפויות, תקציב וכיו"ב.

בכוונת הוועדה כי בתום הניסוי, האמור להסתיים בעוד כשנה, תוגש למשרד הבריאות ולממשלה תוכנית לאומית שהפעלתה תגרום לירידה במספר ניסיונות ההתאבדות ובמספר המתאבדים בישראל כך שמדינת ישראל תמנה בשורה אחת בין המדינות המובילות בעולם בכל המדדים להערכה המקובלים בעולם.

נסיונות התאבדויות

צילום: שיא - בגיל 19 [צילום: מתוך הסרט 1808]

מספר ניסיונות ההתאבדות מבוסס על מקרים שהגיעו לטיפול במחלקות לרפואה דחופה בבתי חולים לאשפוז כללי ונרשמו כנסיונות התאבדות, בהתאם להחלטת הצוות המטפל.

נסיונות ההתאבדות של בני הנוער עד גיל 24 מהווים כמחצית מנסיונות הנשים וכשליש מנסיונות הגברים, אחוז יציב יחסית בעשור האחרון.

בשנת 2008 מספר ניסיונות התאבדות היה 4,510 בהשוואה ל-4,302 בשנת 2007. בממוצע נרשמו כ-4,300 מקרים בשנה בשנים 2008-2004 לעומת כ-3,600 בשנים 2002-1999.

הדוח מראה כי שיעור הנסיונות בקרב בני נוער גבוה לבנות בהשוואה לבנים, אך לאחר גיל 30 לא נמצא הבדל משמעותי בין המינים. שיעור הנסיונות בגיל 21-18 במגמת עלייה, בקרב בנות עלייה מסוף שנות התשעים ובקרב בנים בשנים 2008-2007.

השיא בשיעור ניסיונות ההתאבדות נרשם לבנות ולבנים בגיל 19, 266 ל-100,000 בנות ו- 235 ל-100,000 בנים בשנים 2006-2008, ואילו במחצית הראשונה של שנות האלפיים השיא לבנות היה גיל 16. שיעור ניסיונות התאבדות ל-100,000 נפש, 2006-2008

יציב בקרב יהודים - שיעור ניסיונות ההתאבדות בקרב ערבים במגמת עלייה, שנרשמה לגברים ולנשים בכל קבוצות הגיל.

השיעור בקרב יהודים ואחרים יציב יחסית ממחצית שנות האלפיים, לאחר מגמת עלייה בתחילת שנות האלפיים, בעיקר נרשמה עלייה בקרב בנות בגיל 24-15. השיעור ליהודים ואחרים גבוה בהשוואה לערבים, אך הפער הצטמצם במשך השנים, יחס השיעורים לבנים בגיל 24-15 ירד מ-1.5 בשנים 2001-2003 ל-1.2 בשנים 2008-2006.