סרטן שד: סגנון חיים לא משפיע על הגנטיקה

למרות מחקר קודם שזיהה קשר בין סיכונים גנטיים לסרטן שד, לבין סיכונים הקשורים לסגנון חיים ולגורמים סביבתיים, מחקר בריטי חדש מגלה כי שני סוגי הסיכונים פועלים בצורה עצמאית וללא קשר בין אחד לשני.

הממצאים מבוססים על ניתוח נתונים שבדק את הראיות לאינטראקציה בין עשרות מוטציות גנטיות - כולן קשורות לעלייה קטנה בסיכון לסרטן השד - לבין 10 גורמי סיכון סביבתיים ידועים, שהם גורמים הקשורים להתנהגות או לסגנון חיים. התוצאות פורסמו במהדורה המקוונת של "The Lancet".

החוקרים, מהמחלקה לאפידמיולוגיה של הסרטן באוניברסיטת אוקספורד שבבריטניה, ניסו לגלות אם גורמים הקשורים לסגנון חיים לסרטן שד, כמו שימוש בתחליפי הורמונים, צריכת אלכוהול והיסטוריה של לידות, משפיעים על הסיכונים הגנטיים. והתשובה היא שלא.

עורכי המחקר התמקדו ב-7,610 נשים שאובחנו עם סרטן שד, כמו גם בקרוב ל-10,200 נשים שסיפקו דגימות דם לבדיקות גנטיות וכן מידע מפורט הנוגע לסגנון החיים שלהן.

במסגרת ניתוח הדנ"א חיפשו החוקרים אחר 12 סטיות גנטיות שכיחות, ובמסגרת בדיקת המידע הקשור לסגנון החיים חיפשו אחר קבוצות ספציפיות של גורמי סיכון סביבתיים: הגיל בזמן המחזור הראשון; מספר הלידות; גיל האם בלידה הראשונה; דפוסי הנקה; מצב גיל המעבר; הגיל בו נכנסה לגיל המעבר; שימוש בתחליפי הורמונים; אינדקס מסת הגוף והיסטוריה של צריכת אלכוהול.

סיכונים גנטיים וסיכונים סביבתיים לא השפיעו האחד על השני. במיוחד, צוות החוקרים הבחין בכך שלמרות שמחקרים קודמים שהצביעו על ההפך, טיפול בתחליפי הורמונים לא היה בעל השפעה משמעותית על גורמי הסיכון הגנטיים.