מנכ"ל משרד החקלאות צופה כי בשנה הבאה יהיה קשה למצוא אגס בשוק. לדברי יוסי ישי, מחלת החירכון "עשתה שמות באגסים". נזק חמור נגרם למטעים בעקבות החורף החם ששרר השנה בגליל ובגולן והגביר את ההדבקה שפגעה קשות בענף. עדיין לא ידוע אם תאושר בשנה הבאה הגדלת הייבוא של הפרי העסיסי.
ישי אמר את הדברים בכינוס במושב אביגדור (ליד קריית מלאכי), וצין כי המשרד צופה ירידה ביבולים של גידולים כמו תפוחי-אדמה וגידולים אחרים, ולא רק פגיעה בפרחים ובירקות.
התחזית הפסימית הושמעה בכינוס דבוראים שהתקיים בתחילת השבוע, לרגל חנוכת מכון רדייה החדש של הדבוראי בועז כנות. גם ענף זה סובל קשות מירידה בתפוקה, ועל כך בהמשך.
מנכ"ל החקלאות יצא חוצץ נגד חוות הדעת של השמאי הממשלתי ולפיה דמי החכירה הנמוכים שגובה מינהל מקרקעי ישראל מביאים לשימוש בלתי יעיל של קרקע, כולל החזקת קרקע בלתי מעובדת., והגיב עליהם באומרו "אני מאמין שנעבור גם את זה".
הוא מנה את יעדי משרד החקלאות בשנים הבאות. בהתייחסו למחסור בעובדים הזרים בענף החקלאות, ציין יוסי ישי כי משרד החקלאות משקיע 800 מיליון שקלים במיכון החקלאות בישראל בחמש השנים הקרובות, במטרה להקטין את הצורך בהם. המשרד פרסם קול-קורא ל-300 עובדים זרים ראשונים שיגיעו ארצה ב-1 באוגוסט. לדבריו, עובדים זרים בענף החקלאות אינם גורמים נזק לכלכלה.
עוד כמה נקודות מדבריו:
* מקדמים חקלאות אקולוגית וציבורית בשנתיים הקרובות. סקר שערכנו בקרב כ-100 מעצבי דעת-קהל מצא כי יש לכמת ולמקד כל פעולה בשים לב לכך שהמינהלת תעבור מהשקעות בחקלאות אינטנסיבית לחקלאות בשטחים פתוחים, חקלאות ציבורית ואקולוגית. נעודד עיבוד משמר שלא הורס את המשאבים בקרקע.
* יש להרחיב את הביטוח כדי להקטין את אחריות הממשלה לנזקי טבע ולעבור ל-50% השתתפות. כמו-כן יש להכניס במקביל את מירב הענפים בחקלאות לתוכנית הביטוח.
* יש לבצע הדברה ביולוגית מרוכזת ככל היותר.
* את רפורמת הרפת אנו מקדמים, ונמצאים במאבק אדיר על הרפורמה בענף ההטלה [הרפורמה שהשר שלום שמחון קידם בעודו מצוי בניגוד עניינים, ע.י.].
* מעריך שאם היה צריך להקים את ענף המדגה מחדש הוא לא היה כלכלי, משום שהענף אינו רואה את התנהלות השוק בעולם.
* יוזמים מענק לעיבוד מטעים בחלקות א' במים שאובים. נשקול הכללת אילנות צוּפניים (שמהם מיוצר צוף – איקליפטוסים וכדומה) כחלק מהמטעים שייכללו.
באשר לנקודה האחרונה, אמורה הייתה להתקיים השבוע פגישה בין ראשי ענף הדבש עם שר החקלאות כדי לדון בהכללת הצופניים במקבלי המענק. בפגישה אמורים להשתף שני פקידי היערות – האחד פקיד בפועל והשני שאחראי על גנים פרטיים וכל מה שאינו מוגדר כיער.
כ-50% צניחה בכמות הדבש שנרדה באביב
צילום: לא מלקקים דבשנתונים קשים על מצב הרדייה הנמוך באביב האחרון, עם ירידה דרסטית של כ-50% בתפוקת הדבש העונה. חיים אפרת, מנהל המחלקה לדבורים, בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"ם) במשרד החקלאות, מנה בפני הדבוראים שהשתתפו בכינוס את הסיבות לירידה החדה בתפוקת הדבש, כל זאת, למרות הציפייה הגדולה לעונה מוצלחת עם תחילתו של החורף הגשום. אפרת סיכם את דבריו בעצות להגדלת התפוקה, עד כמה שניתן, בעונת הקיץ הנוכחית.
מנכ"ל מועצת הדבש אמר כי האביב הוא העונה המרכזית לתפוקת הדבש, ומהווה כשני שלישים מתפוקת הדבש השנתית. לדברי הרצל אבידור, תפוקת כוורת באביב היא כ-20 ק"ג בממוצע רב-שנתי, והשנה הייתה ירידה של כ-10 ק"ג לכוורת. "משמעות הירידה היא הקטנת התפוקה הכוללת השנתית בכ-1,000 טון, מתוך תפוקה שנתית כוללת של כ-3,000 טון. הירידה נובעת בעיקרה משינויים שחלו בפריחה האביבית השנה, הקדמת הפריחה והיקפה הקטן על-רקע החורף החם וזחלי עש הפריחה שפגעו בפריחת הפרדסים".
הדבוראי בועז כנות אמר כי החליט לשדרג את איכות מיכון הרדייה על-מנת לעמוד באמת-המידה המקובלת בעולם בייצור מזון, והשקיע כ 120 אלף שקלים במיכון החדש. בשל ההחלטה לקידום המיכון של משרד החקלאות יקבל בועז מענק של כ-40% מעלות השקעתו בציוד. כנות הוא דבוראי ותיק הפועל בתחום כבר למעלה מ-25 שנה וברשותו כ-3,500 כוורות. "בנוסף לייעול וזירוז עבודת רדיית הדבש, אני מקווה כי המיכון החדש ימשוך ישראלים לעבוד במכוורת המודרנית", אמר כנות.
ולמי שתהה – עדיין אין פתרון לתעלומת התופעה העולמית של היעלמות מושבות הדבורים מן הכוורות. באירופה משקיעים כסף רב לחקר התופעה ובישראל מקווים כי תוצאות המחקרים יביאו תשובות גם אל הדבוראים המקומיים הנתקלים בבעיה. בינתיים עסוקה יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות בבעיות יומיומיות הפוגעות בפרנסת הדבוראים - המרדף המתמשך והסיזיפי אחר זייפני הדבש.
צילום: מכון הרדייה
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה