דיווח: מהנדסים ידעו כי באר הנפט עשויה להתפוצץ

למרות סימנים מוקדמים, מהנדסי בריטיש פטרוליום לא שעו לנורות האזהרה והחליטו להמשיך בקידוח הנפט, אף כי ידעו שהבאר עשויה להתפוצץ. כך עולה ממזכר שהוציאה היום (ד', 26.5.10) ועידת קונגרס מיוחדת שנועדה לחקור את התקרית.

לפי הדיווח, מספר שעות טרם הפיצוץ באסדת קידוח הנפט במפרץ מקסיקו היו מספר סימנים שהיו צריכים לעורר את חשדם של מהנדסי החברה הקודחת, בריטיש פטרוליום. בין הסימנים, חיווי של המכשירים האלקטרוניים אשר מראים כי הייתה חדירה של גז לתוך הצינורות, דבר המהווה סכנה לפיצוץ קרב ובא. צוות החוקרים טען כי יש לחקור "אירועים נוספים שקרו ב-24 השעות לפני הפיצוץ". ביניהם, החלפת בוץ במי ים בבאר, דבר אשר עלול להוביל ללחץ מוגבר ולפיצוץ אם הבאר לא הייתה אטומה כראוי. הבוץ הוסר מהבאר טרם נסתיימו פעולות איטום הבאר על-ידי מלט, דבר מקובל במקרה והחיווי האלקטרוני מראה כי לחץ הגזים אינו יוצא מגדר הרגיל.

המזכר, אשר נשלח לוועדה לאנרגיה ומסחר של הקונגרס, מפרט בהרחבה את אירועי ה-20 באפריל, היום שבו התפוצצה אסדת הנפט והרגה 11 אנשי צוות. מאז הפיצוץ, כמויות אדירות של נפט זורמות למפרץ מקסיקו, ומאיימות להפוך את האירוע לאסון האקולוגי הגדול בהיסטוריה. חברת בריטיש פטרוליום מנסה, מזה כמה ימים, לסתום את הדליפה בבאר, אולם עדיין ללא הצלחה. אצבעות מאשימות רבות הופנו כנגד החברה על התנהלותה הרשלנית. בכיר בחברת הקידוח, טוני היווארד, אמר לניו-יורק טיימס כי: "מספר חברות מעורבות, כולל בי.פי, ופשוט מוקדם מדי לומר - ובטח לא באחריותנו - מי הוא האשם".

מספר בכירים מחברת בי.פי, אשר שרדו את הפיצוץ, צפויים להעיד מול משמר החופים בימים הקרובים, ולשפוך עוד אור על הנושא. העדויות עשויות להעניק לחוקרים את הידע לגבי זהות המחליטים העיקריים ביום הפיצוץ. בשעה האחרונה לפני הפיצוץ, כך עולה מן המזכר, סימנים הלכו וגברו המעידים כי העניינים אינם כראוי. הכמות הגדולה של הנוזלים שיצאה מן הבאר, אפילו שזו הייתה סגורה באותה עת, מעידה על עודף בלחץ הגז והנפט מתוככי האוקיינוס. עלייה בלחץ שכזו עלולה להוביל לפיצוץ, וזה אכן מה שקרה כשעה לאחר מכן.

בימים הקרובים ינסו בחברת בי. פי להילחם בדליפה פעם נוספת, כאשר כל הפעמים הקודמות לא הצליחו. בחברה קוראים לניסיון "הריגה עליונה", אשר אמור להזרים כמויות אדירות של בוץ כבד אל תוך הצינורות, ולדחוף את הנפט. בעבר, האסטרטגיה הזו הצליחה במספר מקומות, אולם מעולם לא נוסתה בעומק שכזה, ואם לא תצליח היא עשויה להחמיר משמעותית את המצב.