בנק ישראל מביע התנגדות להעלאת שכר המינימום

בנייר עמדה שפרסם (יום ד', 26.5.10), מביע בנק ישראל התנגדות להעלאת שכר המינימום ל-4,600 ש"ח.

כזכור, לאחרונה אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה ההצעה להעלאת שכר המינימום ל-4,600 ש"ח לחודש מרמה של כ-3,850 ש"ח לחודש היום. על-פי הצעה זו יועלה שכר המינימום בכ-20 אחוזים בתהליך הדרגתי.

בנייר העמדה של בנק ישראל מצוין, כי השכר הכולל של חלק מהעובדים בשכר המינימום, בפרט בענפים בהם מרבית העובדים מאוגדים, גבוה משמעותית משכר המינימום עצמו, שכן הוא כולל רכיבי שכר שאינם נכללים בשכר המינימום. לדברי הבנק, בסקטור הציבורי תופעה זו רווחת במיוחד והשכר ברוטו הממוצע של מקבלי שכר המינימום במגזר זה גבוה במידה ניכרת משכר המינימום עצמו. "גם בענפים אחרים, כמו התעשיה למשל, גבוה השכר הכולל של מרבית משתכרי שכר המינימום משמעותית משכר המינימום הנקוב בחוק", קובע נייר העמדה.

גם בנק ישראל מודה כי רמת הציות לחוק שכר המינימום נמוכה יחסית - כ-14 אחוזים מכלל העובדים במשרה מלאה משתכרים פחות משכר המינימום. בענף כמו "אירוח ושירותי אוכל" מגיע שיעור המשתכרים פחות משכר המינימום לכרבע מכלל המועסקים במשרה מלאה ובענף התעשיה לכ-10 אחוזים. "אין ויכוח (כמעט) על חשיבותו של שכר המינימום כמכשיר להעלאת רמת השכר של העובדים ברמות שכר נמוכות, ואולם, רמת שכר המינימום הנוכחית, כבר גבוהה יחסית להתפלגות השכר בארץ בהשוואה למקובל במדינות המערביות", נטען עוד. לדברי בנק ישראל, בהתאם להצעת החוק, יועלה שכר המינימום לכ-57% מהשכר הממוצע ול-68% מהשכר החציוני - יחס שיהיה הגבוה ביותר בכל מדינות ה-OECD.

"רק חלק קטן ייהנו משינוי החוק, כאשר מצב רבים אחרים יורע"

הבנק חוזה כי ההעלאה המוצעת תשפיע באופן ישיר על כרבע מכלל העובדים, ששכרם מצוי בין רמת שכר המינימום הנוכחית לזו המוצעת, מזה בתעשיה על כחמישית ובענפי אירוח ושירותי אוכל על כ-43 אחוזים. בין אלה שיושפעו, מציין הבנק כי חלק מהעובדים אכן יזכו לעלייה בשכרם ומצבם הכלכלי ישתפר, אך לגבי חלק מהם סביר שהמעסיקים לא יצייתו לחוק מאחר שהתמריץ לאי-ציות יגדל בשל התרחקותו של שכר המינימום מהשכר התחרותי, ומצבם הכלכלי של עובדים אלו לא ישתנה. לעומת זאת, קובע עוד הבנק, סביר שחלק מהעובדים, בפרט בענפים הסחירים, יפוטרו ממקום עבודתם, כך שמצבם הכלכלי אף יורע.

הבנק מזהיר עוד ממספר תופעות חברתיות רווחות אשר עלולות גם הן לגרום לתוצאה ההפוכה מהמקווה: "בהתייחס להצעת החוק, חשוב להתייחס לנקודת המוצא המקרו-כלכלית בה אנו מצויים, תקופה בה הענפים הסחירים מתמודדים עם קשיי רווחיות ותחרותיות, ותקופה שבה נרשמה עלייה בשיעור האבטלה. כמו-כן, בהינתן השיעור הגבוה של העובדים הזרים המועסקים עדיין בארץ, שעבורם רמת הציות לחוק נמוכה, קבלת הצעת החוק תוביל להגדלה נוספת בכדאיות העסקתם לעומת העסקת ישראלים מעוטי השכלה. עלייה חדה בשכר המינימום, בפרט בתקופה זו, צפויה להביא לפיטורין בהיקף משמעותי ולעלייה נוספת באבטלה".

לפיכך, קובע הבנק כי בחינת מכלול ההשלכות של ההצעה מעלה את החשש שהיא תוביל לפגיעה בחלק לא קטן מהמועסקים ברמות השכר הנמוכות - אלה שמטרת ההצעה הייתה לשפר את מצבם. בנוסף, נטען, אימוץ ההצעה ייפגע ביצרנים, בעיקר בענפים בהם מתרכזים בעלי שכר נמוך, ובפרט באלה הנתונים בתחרות בינלאומית.

"לאור האמור, יש להימנע מהעלאה חדה של שכר המינימום בפרט במצב הנוכחי שבו מצוי המשק", מסכם נייר העמדה. "ראוי שהחלטה על שינויים בשכר המינימום תתקבל במשא-ומתן בין ארגוני העובדים והמעסיקים, והיא צריכה להיכרך בתיקון הגדרת רכיבי השכר הנכללים לצורך חישוב תשלום שכר המינימום".

הבנק מזכיר כי הרכיבים שאותם יש לכלול בחישוב השכר הם כל הסעיפים המשפיעים עליו (משכורת 13, פרמיה אחידה, ותק וכדומה) ושאינם החזרי הוצאות או תמריצים לעבודה מוגברת. כמו-כן, מציין נייר העמדה כי חשוב לנקוט צעדים ממשיים להגברת האכיפה של חוק שכר המינימום שכאמור, שיעור הציות לו נמוך.

בהקשר לדיון בסוגיית שכר המינימום, תומך נייר העמדה ברפורמת מס ההכנסה השלילי: "יצויין שמס ההכנסה השלילי, שהופעל לאחרונה במספר אזורים, פועל להעלאת הכנסתם של בעלי שכר נמוך במשפחות מעוטות הכנסה, ללא הפגיעה בתעסוקתם. לכן, העלאת ההכנסה של בעלי שכר נמוך ראוי שתעשה באמצעות פריסה ארצית והגדלה של מס ההכנסה השלילי, ולא באמצעות העלאת שכר המינימום".