רז נזרי: "מה עם השוחד בפרשת הולילנד?"

עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, התייחס (יום ה', 20.5.10) לשורה של היבטים בפרשות הולילנד, רמון והרב מצגר.

בשיחה עם סטודנטים ובני ישיבות לקראת לימודים אקדמיים, שהתקיימה במכון הגבוה לתורה של אוניברסיטת בר-אילן, ציין נזרי כי בעודו נוסע באוטובוס שמע ברדיו שמע דיווח על כך שבית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין, גוף חרדי נחשב, השיב לנותני שוחד לפקידי עירייה בירושלים, ששאלו האם עליהם להלשין ולהפליל את מקבלי השוחד בפרשת הולילנד אם יגיעו אליהם חוקרי המשטרה, כדי "לקצר את העינויים של החקירות והמעצר" של עצמם.

עו"ד נזרי התקומם על הדברים ושאל "היכן כאן ההתייחסות לפסוק מפורש מהתורה - ושוחד לא תיקחו", שלדעת פוסקי ההלכה מתייחס לא רק לשופט אלא גם לעובדי-ציבור.

בעניין אחר אמר כי יחס עוין ובלתי מוצדק למערכת המשפט גורם לחלקים בציבור להטות את דעתם בעד או נגד אדם שאליו מיוחסים מעשים לא כשרים. כדוגמה הביא את פרשת הנשיקה של חיים רמון ואת פרשת הרב יונה מצגר, שהיו שבחרו לתמוך בהם רק בשל העובדה שמערכת המשפט יצאה נגדם.

לצאת מגבולות 'הארץ'

נזרי אמר כי הוא רואה עצמו שליח ציבור, אך של כלל הציבור ולאו-דווקא של הציבור הדתי-לאומי שמשורותיו צמח. עם זאת אמר כי המליץ לחבירו "לצאת מגבולות הארץ", מגבולות עיתון הארץ, והלה אימץ את עצתו ועשה מנוי גם למקור ראשון. לציבור הדתי קרא גם כן לבצע יציאה דומה ולהבין שמקור ראשון ובשבע אינם חזות הכל.

לדבריו, הוא אינו נזקק ביום-יום לרב, אלא כאשר מתעוררת שאלה. הפעם האחרונה בה נזקק לרב, הייתה בסוף-השבוע האחרון כאשר הוזמן להשתתף ב"אולפן שישי" אצל יאיר לפיד. הוא שאל רב האם מותר לו להשתתף כאשר מתחת ייכתב "צולם ביום חול".

"לא מומלץ לבוא לאוניברסיטה"

צילום: הרב שפירא. משהו מהדבקות בתורה מתפורר

אל הכינוס בבר-אילן הגיעו מאות בחורים חובשי כיפה סרוגה בשנות העשרים לחייהם, שהדריכו כיצד יש להתנהל במסגרת פרק הלימודים האקדמאי בחיים. יוצא דופן בגישתו היה ראש ישיבת רמת-גן, הרב יהושע שפירא, שאמר כי למרות הערכתו לאקדמיה לא ישלח את תלמידיו לאוניברסיטה.

"הקמפוס אינו ידידותי לעובדי השם", אמר הרב שפירא. "אין תמיכה ואף מקשים ביותר. זה אינו דומה לרחוב בו יש אנשים בגוונים מסוימים, משום שבקמפוס יש סטודנטים בגילים 30-20 יותר מכל שכבת גיל אחרת, והתרבות השלטת במדינה נותנת השפעתה הכבדה ביותר על הנעשה בקמפוס, בצירוף השפעת הגיל הרלוונטי". "סטודנטית פוגשת בקורס הראשון בנות אולפנה ומדרשה, והמשהו המעודן מכל הדבקות בתורה נשחק ומתפורר. זה מתחיל להיות 'שונה' ממה שהמחנכים ה'הזויים' במכללות ובמדרשות חשבו. המציאות 'שונה לחלוטין' מאותן 'דמויות בועה' בישיבה. אלה שהגיעו לקמפוס באמת רצו עבודת השם אמיתית בלב ונפש, אך נקלעו למערבולת, בלעו מים והסתכנו ומעטים גם טבעו. לבנים יש קושי גדול יותר שאין צורך לפרט".

עוד אמר הרב שפירא: "לא מומלץ לבוא לאוניברסיטה - זו סכנה. אומנם זהו הפסד - שאין תחליף לרמת המקצועיות וההשקעה בעולם האקדמי של האוניברסיטה. זה לא פשוט להפסיד את כל זה, אבל להפסיד את התורה שקיבלתי מסינַי קשה הרבה יותר".

הרב שפירא פקפק באמירה כאילו תלמיד צריך לעשות "מה שמתאים לי", ואחרי איקס שנים בישיבה ללכת לאקדמיה. לדבריו, מדובר באמירה הנובעת מ"ענן תרבותי כבד הרובץ עלינו, שאינו מאפשר לשקול דברים בצלילות הדעת".כדי לבחון את דבריו הוא הציע מצב היפוטתי בו כעבור כמה שנות לימוד בעולם הישיבתי יהיה מסלול בו מי שיבחר להמשיך וללמוד תורה יקבל תוספת שכר של 20% (לצורך מכוני מחקר, השתתפות בחברי-דיון, תמיכה מחשבתית בבתי הדין וכדומה), שתהיה גבוהה מהכסף אותו מקבלים מי פונים לאקדמיה, ובנוסף יקבל רכב, לשכה ותנאים סוציאליים. "כמה מה'לא-מתאימים' היו אומרים אז שמתאימים? אני מעריך שיותר מ-50%. ההתלבטות כוללת לא רק התאמה, וצריך להפנים שטוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.

"מצד שני, אני לא אחזיק בכוח תלמיד שמרגיש חנק ודיכוי כוחות כשהוא לומד בישיבה. אבל לפני ששואלים האם הישיבה שולחת תלמידים לאוניברסיטה צריך לשאול האם האוניברסיטה שולחת תלמידים לישיבה. היום יש עובי רגליים וראש קטן. זו תוצאה של 'שמנתָּ עבית כשית'. החולשה אצלנו נגרמה בגלל שהציונות הדתית אינה דוחפת לכך שגם באקדמיה הדברים יתנהלו מתוך קדושה ועירוב לא בריא בין המינים", דברי הרב יהושע שפירא.

שימור שאיפת ההתגדלות

צילום: הרב ויצמן. להתגדל בתורה

עמדה אחרת אותה הביע הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות, גורסת כי "אין לישיבות מונופול על הדרך להתגדל בתורה". לדבריו, צריך להתגדל, אך לא בכל תפקיד יש די זמן, חופש ועוצמה להתגדל. הוא קרא לשמר את השאיפה להתגדלות גם כאשר הדבר אינו מתאפשר באופן מעשי, והתייחס לתקופת הלימודים האקדמאיים כתקופת מעבר, כאשר העיקר הוא להוציא את השאיפה להתגדלות בתקופת העבודה והקמת המשפחה על הפנסיה ועד בכלל, כדי להופיע את התורה בכל מרחבי החיים.

צילום: יאיר לפיד. צריך אישור מרב