"קשר בין תסמונת התשישות הכרונית לצלילות בקישון"

קיים קשר בין תסמונת התשישות הכרונית לבין צלילות בקישון במסגרת שרות צבאי - כך החליטו השבוע חברי ועדת הערעורים לפי חוק הנכים, בהרכב בראשות שופטת בית המשפט השלום בת"א, עינת רביד.

צ.ח, אשר יוצג בתיק ע"י באת-כוחו עו"ד רומי הוניג, ערער על החלטת קצין התגמולים מאגף השיקום במשרד הביטחון שניתנה בפברואר 2005, אשר דחתה את תביעתו להכיר בקשר בין התסמונת ממנה הוא סובל לבין צלילות בקישון שצלל במסגרת שרותו הצבאי.

קצין התגמולים טען כי מחלתו של המערער נגרמה בשל לחץ - תוצאה של לימודי האדריכלות שלו בבצלאל. ועדת הערעורים דחתה טענה זו, בקובעה כי אין להשוות לימודים של סטודנט בבצלאל לפעילות אינטנסיבית ולחוצה של לוחם שייטת במשך חמש שנים, תוך חשיפה לחומרים מסוכנים ומזוהמים הקיימים במקומות הצלילה. הוועדה ציינה כי גם מחלתו הויראלית של צ.ח משנת 1999 אינה מסייעת לטענת קצין התגמולים, כאשר הוא עצמו טען הן בתיק זה והן בתיקים אחרים כי המחלה הויראלית אינה גורמת לתסמונת.

צ.ח הציג בערעורו נתון סטטיסטי מעניין, לפיו מנתונים שנאספו בקופת חולים "מכבי", שבדקה 1,386 לוחמים שצללו בקישון, מתברר כי אבחנה של התסמונת נמצאה ב-18 לוחמים (1.3%) - אחוז גבוה יחסית לסטטיסטיקה המופיעה בבבדיקות הבינלאומית של המחלה, לפיה 0.1% עד 0.3% מהאוכלוסיה חולה במחלה, כאשר מרביתן נשים, בעוד שבמקרה זה כל החולים הם גברים.

בפסק הדין ציינה הוועדה כי "מקרהו של המערער הוא המקרה המתאים של לוחם שנשלח לצלול שעות רבות במים מזוהמים ויש סבירות גבוהה שתנאי שירותו הם שגרמו לפרוץ מחלתו ממנה הוא סובל עד היום. יתר על כן, מדובר במקרה חריג של חשיפה למזהמים שונים שאין מחקרים רבים לגביהם באשר לא רבים המקרים של חשיפות בתנאים שכאלה. לכן זהו המקרה הנכון להפעלת החריג של הכרה גם כאשר אין בהכרח אסכולה רפואית התומכת בקשר הסיבתי ודי בתנאי השירות הספציפיים עליהם אין מחלוקת כדי לקבוע אפשרות קיומו של קשר סיבתי ברמה של מתקבל מאד על הדעת".