חוקרים: האם הזדקנות היא מחלה?

ברור לכולנו כי ההתבגרות - ההזדקנות הכרונולוגית - אינה מפסיקה ולא ניתנת לעצירה. אך מומחים שחוקרים את מדע ההזדקנות, מאמינים כי הגיע הזמן להתבוננות רעננה יותר בתהליך הביולוגי, בעיקר משום שהם סבורים כי מדובר במצב שניתן לשנות אותו, לטפל בו ולעכב אותו.

גישה חדשה זו תוכל אולי להפוך לגמרי את המחקר בתרופות לטיפול במחלות תלויות גיל, ואולי להאיץ את הדרך לשוק של תרופות המטפלות במחלות מרובות כמו סוכרת, מחלות לב ואלצהיימר, במקביל.

במידה שניתן יהיה להתייחס להזדקנות כאל מחלה, הרי שהדבר ישנה את הדרך בה אנו מגיבים למצב, כתבו החוקרים. לדוגמה, תהיה זו חובתם של הרופאים לטפל בו.

הדברים הוצגו בוועידה בנושא הזדקנות שהתקיימה בלונדון בשבוע שעבר תחת השם "להחזיר את השעון לאחור".

נכון לעכשיו, חברות תרופות ומדענים המשתוקקים לפתח את המחקר בנושא ההזדקנות ולהביא לתוצאות מוחשיות מעוכבים על-ידי הרגולטורים בארצות הברית ובאירופה המאשרים תרופות רק למחלות ספציפיות, ולא למשהו כללי כמו הזדקנות. החוקרים מאמינים כי בגלל שהזדקנות אינה נתפסת כמחלה, כל התהליך של הכנסת תרופות לשוק לא יכול להתאים לתרופות המטפלות בהזדקנות, ולכן המצב מונע מחברות התרופות לפתח תרופות כאלו.

היכולת שלנו לחיות שנים ארוכות יותר קיימת כיום בכל העולם, כשתוחלת החיים הוארכה בכ-30 שנה במדינות המפותחות במהלך המאה ה-20 ומומחים צופים כי אותו דבר יקרה גם במאה הנוכחית.

מחקר שפורסם בשנה שעברה על-ידי חוקרים דנים [ראו ידיעה משמאל] העריך כי יותר ממחצית מהתינוקות במדינות העשירות מאז שנת 2000 יזכו לחגוג את יום הולדתם ה-100.

שינוי גישה

צילום: לחיות וליהנות [צילום: פלאש 90]

לדעת מומחים רבים, הגישה משתנה כיום ונושא חקר ההזדקנות תופס תאוצה ונעשים מאמצים רבים לשכנע את מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לשקול הגדרה מחדש של ההזדקנות כמחלה.

גופים מחקריים מדעיים גדולים, כמו המוסד הלאומי האמריקני לבריאות ומועצת המחקר הרפואי בבריטניה, גם הם נמצאים תחת לחץ לשים דגש - ומימון - לחקר הדרך בה ההזדקנות מעלה את הסיכון למחלות.

עבור כל אותם מומחים העוסקים בחקר הביולוגיה של הזדקנות, המאבק הוא לשכנע את האנשים שהמטרה היא לא רק להאריך את תוחלת החיים אלא גם להצליח להשיג חיים בריאים יותר.

בזירה הציבורית, כשחוקרים מדווחים על כך שהם חוקרים את תהליך ההזדקנות, התגובה הראשונה היא שמדובר בניסיון לאפשר לכל בני המאה להגיע גם ליום הולדתם ה-250 כשלמעשה הדבר נכון מהאמת. המטרה העיקרית היא לאפשר לאדם בן 60 הנמצא בסיכון לפתח אלצהיימר להצליח לדחות את התפתחות המחלה ולחיות עד גיל 80 ולהכיר את נכדיו.

תוחלת חיים ארוכה - תוחלת בריאות קצרה

צילום: עלייה במספר מקרי הדמנציה [פלאש 90]

ולמרות הצפי המעודד, אי-אפשר להתעלם מהעובדה שעם תוחלת חיים ארוכה יותר מגיעות גם מחלות רבות יותר הקשורות להזדקנות.

מספר מקרי הדמנציה והאלצהיימר, מצבים שאין להם מרפא, אמור להכפיל את עצמו כל 20 שנה ולהגיע ל-66 מיליון בשנת 2030, וליותר מ-115 מיליון בשנת 2050. סוכרת, מחלות לב וסרטן, ועלות ההתמודדות עם מחלות אלו באוכלוסיה המזדקנת, גם הן יעלו באופן דרמטי בעשורים הבאים, הן במדינות עשירות והן במדינות עניות.

אחת הדרכים להתמודד עם העול הזה היא לחקור את גורם הסיכון המשותף לכולן - הזדקנות. לדברי החוקרים, רובנו שוכחים דבר אחד, והוא שהזדקנות היא גורם משותף לכל המחלות הללו - ולמרות זאת אין מי שחוקר את המנגנונים המשותפים לכולם אלא רק מחלות ספציפיות.

כדי לנסות ולשנות זאת, מדענים רבים בכל העולם חוקרים את הגנים של בני המאה כדי לנסות ולגלות את המנגנונים הגנטיים, או המסלולים הכימיים, המסייעים להם לא לפתח דמנציה, סרטן, מחלות לב ומחלות אחרות תלויות גיל שגורמות לאנשים רבים אחרים למות צעירים.

מציאת גנים אלו, התורמים לאריכות ימים, תאפשר אולי חיקוי אופן הפעילות שלהם לא רק בהיבט של הארכת חיים, אלא גם בהיבט של הארכת תוחלת הבריאות. למעשה, שינוי גנים אלו - בעזרת טיפולים תרופתיים - הם הבסיס לרפואה מניעתית למחלות הקשורות להזדקנות ולהזדקנות עצמה.

כרגע מחסומים מוסדותיים ואידיאולוגיים עומדים בדרכם של מדענים רבים, ואחד העיקריים שבהם הוא ההשקפה כי ההזדקנות אינה מחלה, אלא תהליך שפיר וטבעי שאין להתערב בו.