חשש סביר שירדנה נילמן תימלט מהארץ

בית המשפט העליון קיבל (ב', 17.5.10) את ערר המדינה והורה על מעצרה של ירדנה נילמן עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדה. נילמן מונתה על-ידי בית המשפט לענייני משפחה להיות אפוטרופוסית של חסויים והיא נאשמת כי גנבה את כספם ואת רכושם של החסויים.

השופטת עדנה ארבל קבעה כי קיים חשש גדול מאוד לבריחתה של נילמן מפני העמדה לדין. "לאחר עיון בחומר שהוגש לי ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, אם כי לא בלב קל, כי אין מנוס מקבלת הערר. החשש המרכזי שעמד בפני בעת החלטתי הוא החשש להימלטות", ציינה בהחלטתה.

לדבריה, הסכומים שגנבה נילמן על-פי האישום הראשון עולים על שבעה מיליון שקלים. "סכומים גבוהים אלו, שלא ברור היכן הם נמצאים, לצד העונש החמור הצפוי למשיבה אם תורשע בדינה, מקימים חשש ממשי להימלטות מהארץ", קבעה.

עוד ציינה כי חשש זה מתגבר באופן משמעותי מעצם העובדה שנילמן נסעה עם תחילת חקירתה לגואטמלה, על-אף שידעה שמתנהלת נגדה חקירה, ועל-אף שידעה שהוצא כנגדה צו עיכוב יציאה מהארץ שתוקפו פג בשל טעות.

"המשיבה הודתה כי נסעה לגואטמלה בידיעה שאין למדינה זו הסכם הסגרה עם ישראל. חזרתה לישראל נעשתה בשל אילוץ שנבע מביטול דרכונה על-ידי שר הפנים", קבעה השופטת.

עוד הוסיפה כי יש להזכיר שנילמן מואשמת בעבירות המלמדות כי היא לא נמנעה מלהונות ולמעול באמון של התלויים בה ואף לא באמונו של בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופסית. כמו-כן היא מואשמת גם בעבירות של זיוף ושימוש במסמכים מזויפים.

"הצטרפותן של נסיבות אלו כולן מעמידה עילת מעצר ברורה של חשש להימלטות מהדין. יש לזכור כי הימלטות מעין זו מותירה מאחור את שורת החסויים בהם פגעה לכאורה המשיבה מבלי שימוצה הדין עם צרתם, ומבלי שיוכלו להיפרע ממנה. מובן כי לאור הסכומים הגדולים שנגנבו, אין ביכולתה של הפקדה על סך 75,000 או אף בקצת יותר מכך, בכדי לאיין את החשש להימלטות מאימת הדין", ציינה.

"הערר, אם כן, מתקבל ואני מורה על מעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים נגדה", לשון ההחלטה.