המבקר דורש: שידוד מערכות מקיף במועצת הזיתים

בעלי תפקידים מרכזיים

• שרי החקלאות – שלום שמחון, זאב בוים וישראל כ"ץ
• יו"ר המועצה (עד נוב' 08') - אילן אשל
• מנכ"ל המועצה (עד פטירתו בסוף 08') - אמין חסן
• סמנכ"ל המועצה - גדי הורביץ
• מנהל החשבונות - כמיל חדאד
• אחראי האחזקה - אברהים ג'ובראן

מהי מועצת הזיתים?

תאגיד סטטוטורי בעל כשירות משפטית עצמאית שהוקם בחוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), (הקמת מועצת הזיתים), התשל"ג-1973, על-ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר התעשיה, המסחר והתעסוקה. המועצה עוסקת בתחום גידול ושיווק זיתים לשמן ומשמשת זרוע ליישום מדיניות משרד החקלאות בנושא.

משרד מבקר המדינה בחן את תפקודה של מועצת הזיתים והתקנות, ההנחיות והנהלים הנוגעים לפעילותה. כמו-כן נבדקו איוש נחלות פנויות והטיפול ביישובים שאינם מאוכלסים במלואם במגזר הכפרי. המבקר מצא ליקויים המעלים חשש לפגיעה בטוהר המידות, והעביר את ממצאיו לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.

מדצמבר 2005 הגיעו אל שרי החקלאות ישראל כ"ץ, זאב בוים ושלום שמחון, תלונות על אי-סדרים במועצת הזיתים ובכלל זה חריגות בפעילותו של הסמנכ"ל. אולם המשרד והעומדים בראשו לא פעלו כנדרש מהם; במשך תקופה ארוכה הם לא דאגו למנות את האורגנים החסרים במועצה - ועדת ביקורת ומבקר פנימי - ולא הורו לבדוק את התלונות על אי-סדרים בפעילותה.

כפי הנראה, לא ימנה שר החקלאות שמחון ועדת בדיקה כפי שמינה בעניין השירותים הווטרינריים, מאחר שהמבקר קושר גם את שמו לסיאוב ולשחיתות שהתגלו במועצה.

עיקרי הממצאים

ביטוח "אסון טבע"

קנט (הקרן לנזקי טבע) ביטחה את מגדלי הזיתים לשמן בביטוח נגד אסון טבע, בין היתר מפני פחיתת יבול [ביחס של 40% לעומת שנה קודמת], כאשר מרבית השטח המבוטח דורש השקעה מזערית. המדינה השתתפה בתשלום פרמיית הביטוח של המגדלים, וכך כספי המדינה הפכו בעשור האחרון למעין הכנסה בטוחה עבור מגדלי הזיתים, בעיקר למגדלים בשיטת ה"בעל".

ביטוח באמצעות אנשי-קש ובשם מועצת הזיתים - בשנים 2006-2005 -ביטחו מנכ"ל וסמנכ"ל מועצת הזיתים מטעים, רובם באזורי פארקים לאומיים. הביטוח נעשה על-שם ארבעה אנשי-קש שלא היו מגדלי זיתים, לא הייתה להם זיקה לשטח שבוטח, וכנראה אף לא ידעו על השימוש שעשתה המועצה בשמם. למרות זאת קיבלה קנט אישור בכתב מהנהלת המועצה על זיקתם של אנשי-הקש לשטחים המבוטחים וזכאותם לקבל פיצוי בגין פחיתת יבול והעבירה לזכותם, באמצעות המועצה, את סכום הפיצוי - 350,000 ש"ח, סכום שמעולם לא הגיע לידי ה"מבוטחים". חלק מהכספים העביר מנהל החשבונות של המועצה לחשבונותיהם של הסמנכ"ל ואחראי האחזקה, והיתר הועברו בהמחאות לפקודת אנשי הקש, שאת חלקן פדה במזומן אחראי האחזקה.

בשנת 2008 המועצה ביטחה את המטעים האמורים על שמה בלי שהייתה לה זיקה כלשהי אליהם. בגין ביטוח שטחים אלה שילמה חברת קנט למועצה פיצוי בסך כ-340,000 ש"ח, שמועצת הזיתים לא הייתה זכאית לקבלם.

מן הדוח עולה כי הסמנכ"ל ואחראי האחזקה הונו את קנט באופן שיטתי על-מנת לקבל כספים שלא כדין. גם פעולותיו של מנהל החשבונות, שביצע העברות מחשבונותיהם של אנשי-הקש לחשבונותיהם של הסמנכ"ל ואחראי האחזקה, מעלות חשש כי הוא נתן ידו לפעילות חריגה הגובלת בפגיעה בטוהר המידות.

משרד מבקר המדינה מעיר כי על המועצה וחברת קנט לפעול ללא דיחוי להשבת הכספים שהועברו שלא כדין. משרד מבקר המדינה העביר את הליקויים בנדון גם ליועץ המשפטי לממשלה.

שינוי פרטי חשבוניות כדי לקבל כפל החזרי הוצאות

הרשות לפיתוח הגליל הפיקה בשנת 2006 את "פסטיבל הזית". לצורך כך היא שכרה את שירותיה של חברת הפקות ושילמה לה בין היתר 150,000 ש"ח כנגד שתי חשבוניות. עובד במועצה, שינה כמה פרטים בשתי החשבוניות שיועדו לרשות, לדבריו בהוראת הסמנכ"ל, ורשם כי הן הוצאו עבור מועצת הזיתים.

במרס 2007 שלח הסמנכ"ל למשרד החקלאות העתק של שתי החשבוניות וכתב כי הן מוכיחות הוצאות של המועצה בשנת 2006 בסכום של 150,000 ש"ח. בעקבות זאת העביר משרד החקלאות למועצה את התקציב לכיסוי ההוצאות.

סמנכ"ל המועצה גם שלח לארגון הזית העולמי, באמצעות נציג מדינת ישראל בארגון, העתק של שתי החשבוניות האמורות לעיל על-מנת לקבל ממנו סיוע כספי. בפועל לא הועבר הסיוע למועצה כיוון שהארגון דרש חשבוניות מקור.

תשלומי יתר לסמנכ"ל

בשנת 1997 החלה מועצת הזיתים להפיק תווית איכות במטרה להבדיל את שמן הזית הישראלי האיכותי מיתר שמני הזית. הסמנכ"ל דגם את בקבוקי השמן עם תווית האיכות. במאי אותה שנה אישרה הנהלת המועצה לסמנכ"ל תוספת למשכורתו החודשית בסך 5,000 ש"ח עבור פעילות זו. בשנים 2008-2007 הוא קיבל תשלומים בסך 75,000 ש"ח נוסף על שכרו.

בתשלום מיוחד לסמנכ"ל עבור פעילות זו יש משום שימוש לא נאות בכספי ציבור. כבר במרס 2008 דרש משרד החקלאות מהמועצה לחייב את הסמנכ"ל להחזיר את הכספים ששולמו לו ביתר, אולם הוא טרם עשה זאת.

פיקוח ובקרה על נסיעות לחו"ל

המועצה לא הסדירה בנוהל כתוב את אופן הנסיעות לחו"ל. הסמנכ"ל אישר לעצמו נסיעות לחו"ל מפעם לפעם. המועצה מימנה נסיעות שלא אישרה שבהן השתתף הסמנכ"ל; לעתים מימנה הוצאות אש"ל עבור נלווים, שאינם עובדי מועצה ושנסעו ללא אישורה; נמצאו אי-סדרים ברישום החשבונאי ובכלל זה תשלומים שאינם תואמים את האסמכתות וכן החזרי הוצאות לא ראויים שניתנו לסמנכ"ל עבור רכישת מוצרים אישיים. מנהל החשבונות שילם כספים ללא בקרה.

תווית איכות

הפיקוח על יצרני שמן זית בכל הקשור לסיווג לפי קבוצות איכות התקיים באופן לא יעיל. ללא מנגנון בקרה, הסמנכ"ל הוא שביצע את הפיקוח והבקרה כאמור, ושלח אותם לבדיקות מעבדה ללא תוכנית סדורה ושיטתית וללא תיעוד לגבי השיקולים שהנחו אותו לדגום בקבוקים מסוימים. המועצה אף הוסיפה להקצות תווית איכות למשווקים שלא היו רשאים להשתמש בה, למשל משווקים ששיווקו שמן זית מזויף, דבר שיכול לגרום להטעיית הצרכנים.

נוסף על שמן הזית האיכותי קיים בשוק גם "שמן זית" (שמן זית מזוכך שמעורבב עם שמן זית איכותי); שמן זה אומנם מוגדר "שמן זית" בתקן, אולם יתרונותיו הבריאותיים קטנים במידה מובהקת משמן זית איכותי. נמצא כי המנכ"ל והסמנכ"ל אפשרו לחברה מסוימת להשתמש בחותמת האיכות חודשים מספר לפני שהמועצה יידעה את שאר משווקי שמן הזית על האפשרות לקבלה. זאת למרות שמליאת המועצה החליטה להפסיק את הפצת חותמת האיכות במאי 2006.

חותמת האיכות דומה לתווית האיכות. המועצה לא פרסמה בקרב ציבור הצרכנים את העובדה כי היא הנפיקה חותמת איכות ל"שמן זית" ואת ההבדלים בין "שמן זית" לבין שמן זית איכותי. הנפקה מכוונת של חותמת הדומה לתווית האיכות יש בה משום הטעיה של ציבור הצרכנים.

סדרי ניהול במועצה

המועצה לייצור ולשיווק טבק גולמי (מועצת הטבק) הקימה בשנת 1985 קרן כללית לטבק (קרן הטבק). מנכ"ל מועצת הטבק, עזאר ערטול, ששימש באותה עת גם מנכ"ל מועצת הזיתים עד שנת 1997, היה מורשה חתימה יחיד בכספי הקרן. בקרן הצטבר סכום של כ-860,000 ש"ח, אולם לא ניתן היה למשוך כספים אלו ללא פירוק רשמי של מועצת הטבק.

באוגוסט 2007, הגיעו ההנהלה המצומצמת של מועצת הזיתים ומנכ"ל מועצת הטבק להסכם פשרה ולפיו כספי הקרן יחולקו ביניהם. בכך התעלמה ההנהלה המצומצמת מחוות הדעת המשפטיות שניתנו לה, בלי שקיבלה אישור למהלך מהנהלת המועצה או המליאה ובלי שהביאה את ההסכם לאישורו של הממונה על השכר באוצר, כמתחייב.

פרקליטות מחוז הצפון עדכנה את הלשכה המשפטית במשרד החקלאות ואת הממונה על השכר במשרד האוצר בדבר הסכם הפשרה שנחתם ללא אישור משרד האוצר, אולם הם לא פעלו למניעת יישומו.

הפרוטוקולים שכתב הסמנכ"ל לישיבות המועצה לא אושרו על-ידי היו"ר דאז ולא הובאו לאישור חברי המועצה כנדרש, ומשכך ניתן היה לערוך בהם שינויים לאחר כתיבתם ונמנעה האפשרות לפקח על ההחלטות שהתקבלו ולבקרן. ממצאי הביקורת מעלים חשש לשינוי פרוטוקולים והוספת החלטות מהותיות שלא נדונו בישיבות.

מנגנוני הבקרה

מנהל החשבונות העביר כספים מחשבון לחשבון, שילם לסמנכ"ל כל סכום שדרש לנסיעותיו לחו"ל ללא כל בקרה. הוא טען אומנם כי כל פעולותיו נעשו על-פי הוראה של המנכ"ל או הסמנכ"ל ולא על דעת עצמו, אולם הוא עשה את כל האמור לעיל ללא אסמכתות, ללא אישור וללא פיקוח ובקרה.

המועצה לא מינתה ועדת ביקורת משנת 2004 ועד 2009. נוסף על כך נמצא שמשנת 2006 ועד מאי 2009 לא היה למועצה מבקר פנימי. אף על-פי שמשרד החקלאות ידע שכבר מאוגוסט 2004 אין ועדת ביקורת במועצה, הוא לא חייב את המועצה להקים ועדה כזאת. יוצא כי במשך תקופה ארוכה לא מילאו שרי החקלאות את אחריותם המיניסטריאלית בכך שלא פעלו להסדיר את פעילות המועצה כחוק ובכלל זה לחייב את המועצה למנות ועדת ביקורת ומבקר פנימי.

לדעת משרד מבקר המדינה, על שר החקלאות לממש את סמכותו ולבצע שידוד מערכות מקיף במועצת הזיתים. בין היתר עליו למצות את הדין עם נושאי התפקידים במועצה המצוינים לעיל ובראשם הסמנכ"ל, למסד את נוהלי עבודתה כמצופה מגוף ציבורי, למנות מנגנוני בקרה פנימיים וחיצוניים, ולשקול את המשך העסקתם של נושאי המשרות.

צילום: זאב בוים. לא תפקד כמצופה [צילום: יח"צ]

צילום: שלום שמחון. העלים עין מהמתרחש

צילום: ישראל כ"ץ. לא פעל כנדרש [עידן יוסף]