כך מתעשרים הקיבוצים: מוכרים קבר ב-24,000 שקל

לא יאומן כי יסופר: 11 ישובים חקלאיים - רובם ככל הנראה קיבוצים חילונים - מוכרים לאזרחי ישראל חלקת קבר בבית הקברות הפרטי שלהם, על קרקע של מדינת ישראל, וגובים 7,000 עד 24,000 שקל לקבר. כך עולה (יום ג', 11.5.10) מדוח מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס. הקבורה בישראל, כידוע, חינם, על-פי החוק, וממומנת על-ידי המוסד לביטוח לאומי. כך מקובל בכל בתי הקברות הגדולים והידועים, המנוהלים על-ידי "חברה קדישא" המקומית. אבל הקיבוצים החילונים גילו, שאפשר לעשות, בניגוד לחוק, כסף טוב ממכירת קברות למתים ולקרוביהם האבלים.

איך קרתה השערוריה הזו? על-פי חוק הקבורה האזרחית, אפשר להקים בתי קברות אזרחיים, שבהם הקבורה אינה על-פי ההלכה היהודית, אלא בטקס אחר כלשהו. ברור, שבתי קברות אלו מוקמים רק ביישובים חילונים. משרד הדתות אישר לקיבוצים, וכנראה גם לכמה מושבים, להקים בתי קברות אזרחיים. בתנאי אחד: הקבורה מיועדות רק לחברי הקיבוצים, ונא לא לעשות מזה עסק.

אבל החוק לחוד, ההוראות לחוד, והקיבוצים גילו את מכרה הזהב הקטן בתוך החולות: הם החלו למכור חלקות קבר למשפחות של נפטרים חיצוניים, שאינם חברי הקיבוצים. זה אסור, כאמור. בנוסף, הם גובים מכל משפחה כסף טוב. אם לא די בכך, הרי שהם מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי 3,500 שקל לכל חלקת קבר. ואם לא די בכך, יש לזכור כי בתי הקברות הללו נבנים על קרקע בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, כלומר המדינה. ואם לא די בכך - גילה המבקר - כמה ישובים הרחיבו את בתי הקברות שלהם ללא אישור המינהל, כלומר השתלטו על קרקע שאינה שלהם. המניע ברור: לעשות עוד קצת כסף על-חשבון המתים.

תגובת המשרד לענייני דת בעניין קבורה אזרחית

מירב הטענות והממצאים כפי שהם מוצגים בדוח המבקר אינם נוגעים כלל למשרדנו אלא למוסדות ציבור אחרים, כמינהל מקרקעי ישראל והמוסד לביטוח לאומי.

הנקודה הנוגעת לענייננו הינה הטענה של "הזיקה" כביכול בין העדר פתרונות קבורה אזרחית חלופית מטעם המדינה לבין התנהלותם של מספר יישובים העושים מסחר במשאבי הקרקע, שהוקצו להם לצרכים חקלאיים ואחרים, על-מנת לקבור אזרחים שאינם מתושבי היישוב בעלות גבוהה, בניגוד לחוק.

בנקודה זו יש להדגיש שהיישובים הללו (ומדובר במספר קיבוצים ספציפיים) עושים זאת ללא שום קשר לסוגיית הקבורה האזרחית החלופית. במקומות אלו נקברים נפטרים יהודיים רבים, שפשוט מעוניינים בקבורה בקיבוץ (בסביבה מטופחת, גינון יפה, לא קבורה רוויה לשיטותיה השונות וכיו"ב). הנפטרים ובני משפחותיהם מוכנים להשקיע הון תועפות בעניין, וברובם הם מזוהים עם המעמד הסוציו אקונומי הגבוה. רוב חסרי הדת מוצאים את פתרונות הקבורה שלהם דווקא במסגרת בתי העלמין הקונבנציונאליים הקיימים, כולל באלו שאין בהם מסגרת רשמית של קבורה אזרחית חלופית.

מן הראוי לציין כי רוב חברות הקדישא בישראל מספקות לחסרי הדת ולמסופקי הדת פתרונות שאינם פוגעים בהשקפתם הדתית. נכון להיום מעבר לבתי עלמין באר שבע וכפר סבא קיימים עוד בתי עלמין לקבורה חלופית המחזיקים ברישיון: מנוחה נכונה קריית טבעון,המסילה בחן(עמק חפר), מנוחה עדן חצור,מנוחה מכובדת ראשל"צ, הקוברת ברבדים וגבעת ברנר.

כמו-כן ישנם מספר גופים נוספים הנמצאים בהליך רישיון מול המשרד לשרותי דת,

מעבר לכך ישנם בתי עלמין שבהם פתרון לקבורה אזרחית הנמצאים בשלבי תכנון ופיתוח: גני עד ברקת, בית עלמין הרצליה גליל ים, גבעת שאול ירושלים, חברת קדישא חיפה כפר סמיר, ועוד.

לפיכך, הטענה כאילו העדר מקומות קבורה אזרחיים חלופיים גרמה ל"כאוס" באכיפת החוק על הקיבוציים המבצעים קבורה בניגוד לחוק משוללת כל יסוד ואין לה על מה שתסמוך.

בהקשר זה נבקש להדגיש כי כבר בשנת 2008 העביר המשרד סך של 1.75 מלש"ח לעמותת מנוחה נכונה חיפה והצפון לשם קידום קבורה אזרחית חלופית. כמו-כן מועצת בתי עלמין תל רגב הכשירה עבור עמותה זו כביש גישה בעלות גבוהה מאד; אולם העמותה עצמה טרם קידמה עד היום הכשרת שטחי הקבורה האזרחית חלופית באתר.
זאת ועוד המשרד בוחן מול מינהל התכנון במשרד בפנים ומינהל מקרקעי ישראל הרחבת האפשרויות לקבורה חלופית.

כמו-כן המשרד פעל בשנים האחרונות למציאת כ 25 חלקות מסופקים (חסרי דת), בפריסה ברחבי הארץ.

למותר לציין שכל עמותה שתפנה לקבלת רישיון לקבורה אזרחית חלופית ותעמוד בתנאי החוק תקבל רישיון בהתאם.

עוד אבקש לציין כי למשרד מבחני תמיכות בעמותות המפעילות קבורה אזרחית חלופית. זאת בהתאם לחוק ולתקנות שלעניין. אולם לא יעלה על הדעת כי המדינה תממן את כל העלויות הנובעות משיטת הקבורה הזו, ללא שום נטילת נטל המשא ע"י העמותות עצמן, והעמותות עצמן יהנו בסופו של יום מהדיבידנדים הנובעים ממכירת חלקות קבר בחיים ומקבלת דמי הקבורה מהמל"ל.