פגועי-נפש אינם מקבלים את מלוא הטיפול הדרוש

חלקו היחסי של התקציב לשירותי בריאות הנפש בישראל מסך ההוצאה הציבורית לבריאות נמוך בהשוואה למדינות מערביות: בחלק ממדינות אלה ההקצאה עומדת על כ-10% מסך ההוצאה הציבורית לבריאות לעומת כ-5% בישראל. כמו-כן, בארץ ההוצאה לטיפול בקהילה ולשיקום גם יחד היא רק כמחצית מתקציב בריאות הנפש. כך עולה מבדיקה שערך מבקר המדינה במרס-אוגוסט 2009.

השירותים הפסיכיאטריים לא מועברים לקופות

בעשור האחרון פעל משרד הבריאות להעברת האחריות למתן השירותים הפסיכיאטריים מהמשרד לקופות החולים, אולם הקופות הסתייגו מההסכם והן חולקות עליו. ביולי 2007 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שנועדה להסדיר את העברת האחריות לקופות, אך עד ינואר 2010 לא קודמה הצעת החוק.

לדעת המשרד ומומחים, יש יתרונות משמעותיים לרפורמה המוצעת וכך גם קבעו ועדות ממלכתיות וציבוריות שפעלו. בין השאר העברת האחריות תקדם גם את התפיסה הרואה במדינה רגולטור ולא נותן שירותים, ותבטיח את הרצף הטיפולי בסובלים ממצוקה נפשית ובפגועי הנפש.

לא מצאו מסגרות לנכי נפש

מממצאי הדוח עולה, כי לא נמצאו מסגרות מתאימות עבור מאות זכאים לשיקום הסובלים מבעיות אלימות, נטיות אובדניות, הפרעות אכילה ובעיות קוגניטיביות. כתוצאה מכך, עשרות פגועי-נפש נמצאו במסגרות שלא התאימו לצרכיהם.

עוד נמצא, כי ישנה עלייה במספר פגועי-נפש שגם מכורים לסמים. לדעת מנהלי בתי החולים באר יעקב, שלוותה ומזרע, המחלקות הספורות הקיימות אינן נותנות מענה מספק לבעיה. פגועי-נפש מכורים לסמים מאושפזים יחד עם כאלה שאינם מכורים. כמו-כן מידת ההשקעה בחולים אלה רבה, והעובדה שחולים מסוג זה מטופלים בבתי החולים, גרמה להכנסת סמים לתוך כותלי בית החולים ועוררה אווירת אלימות.

מהדוח עוד עולה, כי מספר המיטות המיועדות לאוטיסטים בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ הוא 35. לכן, אוטיסטים המתינו לאשפוז בביתם, דבר שחייב השגחה של בני-משפחה שנאלצו להיעדר מהעבודה. כמו-כן לעיתים אוטיסטים קטינים אושפזו באותה מחלקה עם אוטיסטים מבוגרים.

מחסור בכוח-אדם

מנהלי המרפאות הממשלתיות מציינים, כי במקרים רבים כוח-האדם אינו עונה על הצרכים והמצב קשה במיוחד בפריפריה המאופיינת באוכלוסיה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

עם זאת, במקצועות מסוימים יש מחסור כללי-ארצי בכוח אדם כגון: המחסור בפסיכיאטרים לילדים ונוער. המנהלים טוענים, כי אין מיפוי של הצרכים האמיתיים בבריאות הנפש בקהילה, אלא יש מקומות המספקים מענה רק לבעיות הקשות והדחופות ביותר, כגון: שסעת (=סכיזופרניה) ופסיכוזות אחרות.

לאומית הפסיקה השירות מבלי להודיע

קופת חולים לאומית הפסיקה את שירותי המרפאה למרות שהיא הייתה מחויבת לכך. ההפסקה נעשתה בלא תיאום עם גורם כלשהו ובלי לוודא שהמבוטחים יטופלו במקום אחר. רק כעבור חמש שנים היא חידשה את השירות ועד סיום הביקורת, רק כ-2,500 מבוטחים פנו לקבל שירות זה בקופה.

פחות פניות

מדוח המבקר עולה, כי ישנן מרפאות ממשלתיות שבהן זמן ההמתנה לטיפול הוא ממושך ואף יכול להגיע לשנה ויותר, וזאת למרות שידוע שמצב זה עלול לגרום לנזקים ואף למנוע את הפנייה לקבלת טיפול.

מנתונים חלקיים של המשרד בדבר הפעילות במרפאות הממשלתיות המדווחות למשרד על פעילותן עולה, כי חלה ירידה במספר הפניות החדשות ובמספר המטופלים שפנו לטיפול במרפאות הממשלתיות בשנים 2008-2007. המבקר דורש לבדוק האם מגמת הירידה נובעת מפגיעה בשירות הניתן לפגועי הנפש.

בשנים האחרונות משרד הבריאות כמעט שלא פעל להוספת מרפאות לבריאות הנפש. דבר אשר גורם לכך שבעשרות ישובים אין שירותי מרפאות למבוגרים ולילדים, אף שבחלקם מתגוררים עשרות אלפי תושבים. היעדר השירות בולט בעיקר ביישובי המגזר הערבי והמגזר החרדי. עוד נמצא, כי במקרים רבים, מצבם הפיזי של מבני המרפאות חמור, ובחלקן אף אין נגישות למוגבלים.

מדוח המבקר עולה, כי חלק מהרשויות המקומיות סיפקו למרפאות מבנים וציוד. יוצא אפוא ששירות ממלכתי שהיה אמור להינתן לכלל האוכלוסיה בצורה שוויונית, לא ניתן בצורה זו ואיכות השירות וזמינותו היו תלויים בגורמים נוספים שאינם אחראים.

עוד עולה מהדוח, כי למרות שהמשרד קיבל בין השנים 2009-2008 תקציב של 50 מיליון שקלים לתגבור שירותי מרפאות, המשרד השתמש בסכומים קטנים מאוד וביתרת הסכום השתמש בעיקר לכיסוי "פערים בתוכנית העבודה של השירות לבריאות הנפש".