הרשות לזכויות ניצולי השואה
ממצאי מעקב
הסיוע לניצולי השואה
דוח מבקר המדינה מאוגוסט 2007 (להלן - הדוח הקודם) עסק בסיוע הניתן לניצולי השואה במדינת ישראל. כבר בדוח הקודם ציין מבקר המדינה כי "חובה ראשונה במעלה עלינו, כמדינה וכחברה, לדאוג לניצולי השואה בשנות חייהם האחרונות, כשמספרם מתמעט מדי יום ביומו... החובה החוקית והמוסרית המוטלת על רשויות המדינה היא לפעול מיד, במהירות ובנחרצות... לשיפור הטיפול בניצולי השואה החיים בתוכנו". הדוח עמד על כמה וכמה ליקויים בטיפול בניצולי השואה, לרבות ליקויים בשירות שהרשות לזכויות ניצולי השואה נותנת לניצולים, הבדלים בין סכומי הקצבאות הניתנות לקבוצות שונות של ניצולים וקשיי התקצוב של ארגונים חוץ-ממשלתיים הפועלים לטובת ניצולי השואה.
בעקבות פרסום הדוח הקודם מונתה ב-20.1.08, על-פי החלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה מ-7.1.08, ועדת חקירה ממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר (להלן - ועדת דורנר). הוועדה הוסמכה לתת את המלצותיה בדבר המענה שראוי שיינתן לניצולי השואה ולפליטיה, תוך השוואה לסיוע שנותנות להם ממשלות זרות, וכן בדבר תפקודה של הרשות לזכויות ניצולי השואה ואופן טיפולה בציבור נכי רדיפות הנאצים. בדוח ועדת דורנר מיוני 2008 הועלו ליקויים בנושא הסיוע הניתן לניצולי השואה, לרבות סכום הגמלה שמדינת ישראל נותנת לניצולים, ליקויים בפעילות הרשות לזכויות ניצולי השואה, ליקויים במערך השירותים הניתנים לניצולים והקשיים הניצבים לפני הניצולים לעניין מיצוי זכויותיהם. כמו-כן הובאו בדוח המלצות לטיפול בליקויים האמורים.
ב-17.8.08 החליטה ממשלת ישראל לאמץ את עיקרי ההמלצות של דוח ועדת דורנר ולנקוט כמה צעדים לסיוע לניצולי השואה כהשלמה לתוכנית הסיוע לניצולי השואה שאושרה בהחלטות ממשלה קודמות.
פעולות הביקורת
בחודשים מאי-ספטמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה אם תוקנו הליקויים שצוינו בדוח הקודם ואם יושמו ההמלצות של ועדת דורנר. בביקורת נבדקו פעולותיהם של משרד האוצר לרבות הרשות לזכויות ניצולי השואה (להלן - הרשות), של משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה) ושל משרד הבריאות. כמו-כן בוצעו
בדיקות השלמה במשרד לענייני גמלאים, במשרד ראש הממשלה, במשרד המשפטים ובמשרד הבינוי והשיכון.
עיקרי הממצאים
1. הממשלה החליטה לאמץ את המלצת ועדת דורנר להעמיד את סכום הגמלה הניתנת מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1975, על 75% מסכום הרנטה הגרמנית. עם זאת, עידכון סכומה של הגמלה מתבצע בכל שנה בתחילת מאי, בהתאם לצו נכי רדיפות הנאצים (תוספת לתגמול), התשס"ח-2008, ואינו מוחל רטרואקטיבית מחודש ינואר כפי שהמליצה ועדת דורנר.
2. בספטמבר 2009 (להלן - מועד סיום הביקורת) טרם שינתה הרשות את תהליכי העבודה שלה וטרם הטמיעה את המערכת הממוחשבת החדשה במחלקת התביעות של הרשות אף כי בדוח הקודם, שפורסם כשנתיים לפני אותו מועד, הומלץ על ביצוע השינויים האמורים. כמו-כן, בשנתיים שעברו מאז פורסם הדוח הקודם לא פעלה הרשות, בד-בבד עם הטמעת המערכת החדשה, לשיפור הבקרה על הטיפול בפניות הממתינות למענה באמצעות המערכת הישנה. עקב כך לא התקדם הטיפול בתביעותיהם של 7,144 פונים שחלק נכבד מהם הגישו תביעה לגמלה שנים רבות לפני כן, וחלקם אף הלכו לעולמם לפני שהסתיים הטיפול בפנייתם.
3. ועדת דורנר המליצה כי קביעת הקשר הסיבתי בין מאורעות השואה למחלות שמהם סובלים הניצולים תהיה בסמכות הוועדות הרפואיות ולא בסמכותו הבלעדית של רופא הרשות. הרשות מינתה ועדה חיצונית לקביעת הקשר הסיבתי בין נרדפותם של הניצולים בתקופת השואה ובין שש מחלות עיקריות. נמצא כי רופא הרשות הוא שקובע לבדו, שלא לפי המלצות ועדת דורנר, את הקשר הסיבתי בנוגע למחלות אלה על בסיס מסקנות הוועדה החיצונית. בכל הנוגע ליתר המחלות ממשיך רופא הרשות להיות הגורם המכריע לעניין קביעת הקשר הסיבתי בין המחלות למאורעות השואה.
4. הקמת מרכז המידע הארצי לניצולי השואה לצורך סיוע במיצוי זכויותיהם הושלמה רק שנה ושלושה חודשים לאחר שהחליטה הממשלה להקימו. פרק זמן זה ארוך מהנדרש בהתחשב בגילם ובמצבם הבריאותי של הניצולים שעבורם הוקם מרכז המידע. בד-בבד עם הפעלת מרכז המידע הארצי מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה מרכז מידע לפניות הנוגעות לנושאים שבאחריותה, שיש בו כפילות מסוימת למרכז המידע הקיים ומכאן שאין בנמצא מרכז שירות אחד העומד לרשות הניצולים ומאפשר לניצולים לקבל במרוכז את המידע הדרוש להם. במועד סיום הביקורת נמצא כי בשבעת החודשים שעברו מאז הוקם מרכז המידע הארצי הסתיים הטיפול רק בפניותיהם של
כ-6,000 מבין כ-35,000 הניצולים שנעזרו בשירותי מרכז המידע הארצי, ואילו יתר הפניות ממתינות להמשך טיפול על-ידי הגוף הרלוונטי או להשלמת מסמכים נדרשים לביסוס התביעה על-ידי הפונה למרכז המידע.
5. בהתאם להחלטת הממשלה הוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד הבריאות כדי להסדיר את נוהלי העבודה בין הממשלה לקופות החולים בנושא מנגנון השיפוי על תרופות שלהן זכאים הניצולים בתחום נכותם המוכרת על-ידי הרשות. הצוות סיים את עבודתו רק זמן קצר לפני סיום הביקורת, כתשעה חודשים לאחר המועד שנקבע לכך בהחלטת הממשלה. ואולם באותו המועד עדיין לא חתמו הגורמים הנוגעים בדבר,
ובראשם הרשות, על הסכם מחייב עם קופות החולים על-פי המתווה שעליו המליץ הצוות.
6. בשנתיים שעברו ממועד פרסום דוח מבקר המדינה באוגוסט 2007 עד מועד סיום הביקורת חל שיפור בתקצוב מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל. עם זאת, מאחר שכספי התמיכה לשנים 2007 ו-2009 הועברו למרכז הארגונים רק לקראת סוף אותן שנים, התקשה מאוד מרכז הארגונים להשתמש בהם למטרות שלשמן נועדו.
סיכום והמלצות
מאוגוסט 2007, מועד פרסומו של הדוח הקודם, ועד מועד סיום הביקורת חל שיפור ניכר בסיוע הניתן לניצולי השואה - הוגדל שיעור הזכאים לגמלה, הוגדלו במידה ניכרת סכום הגמלה וסל השירותים, הוקם מרכז המידע ובוצעו פעולות שיחוּר וכן פעולות שנועדו לסייע לניצולים במיצוי זכויותיהם. עם זאת במועד סיום הביקורת עדיין נמצאו ליקויים בטיפול בניצולי השואה ובסיוע הניתן להם. חלק מהפעולות הננקטות לטובת ניצולי השואה עדיין מתבצעות באטיות ובאופן לא ממוקד והדבר גורם לניצולי השואה נזק של ממש.
אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל מתמעטת מדי שנה בשנה. הדבר מחייב את רשויות המדינה לפעול ביתר שאת וללא שהות לטובת הניצולים בשנים שעוד נותרו להם לחיות, על-מנת שהם יוכלו למצות את הזכויות שהוקנו להם על-פי חוק. משרדי האוצר, הבריאות והרווחה נדרשים לנקוט את כל הצעדים הדרושים לתיקון הליקויים שהעלתה ביקורת המעקב ולדאוג למילוי צורכיהם הבסיסיים במהירות המרבית על-מנת לאפשר לניצולים איכות חיים ראויה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה