גנב ממעבידו יהלומים - ועונשו הוחמר בבימ"ש מחוזי

גיא שבתשוילי הועמד לדין בבית משפט השלום בתל אביב, בגין גניבה ממעביד. בכתב האישום נטען שהועסק במפעל לתכשיטים כמלטש, וגנב בשלוש הזדמנויות שונות ממעבידו תכשיטי זהב בסכום כולל של 2,000 דולר. שופט בית משפט השלום בתל אביב, ציון קפאח, הרשיע אותו על-פי הודאתו וגזר עליו שבעה חודשי מאסר על תנאי.

המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי נגד קלות העונש, וטענה שהעונש לא שיקף את אופייה של העבירה שבוצעה על-רקע יחסי אמון בינו לבין מעבידו, והעובדה שחזר על מעשיו שלוש פעמים. כמו-כן, נאמר שניתן משקל רב מדי למצבו הכלכלי ולהליך האזרחי המתנהל נגדו.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, וקבע שהעונש שהטיל בית משפט השלום אינו משקף את גורמי החומרה שהתקיימו במעשיו של שבתשוילי. בית המשפט המחוזי מנה את הפרת האמון שבין שבתשוילי למעבידו, את הקושי של המעביד להתגונן מפני גזילה על-ידי עובדו, את אופיו של הנכס הנגנב - זהב, והקלות שבגניבתו, וכן את הישנותם של מעשי הגניבה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי אין מקום לייחס משקל משמעותי להליך האזרחי שתוצאותיו אינן ברורות. המחוזי הותיר את המאסר על תנאי בעינו, והוסיף והטיל על שבתשוילי שמונה חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 5,000 שקל או חודש מאסר תמורתו.

בבקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, טען שבתשוילי כי בית המשפט המחוזי שגה כשהחמיר בעונשו, לנוכח הפער הבולט שבין העונשים ולנוכח מצבו המשפחתי והכלכלי.

שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, קבע בהחלטתו כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. "הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי", אמר השופט והוסיף כי "בענייננו, חרף טענות המבקש, הרי שבקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על כל עילה אחרת המצדיקה דיון 'בגלגול שלישי'. יתרה מכן, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה. בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירות אותן ביצע המבקש".