נתניהו על ההצטרפות ל-OECD: "יום גדול למדינה"

"זה יום גדול למדינת ישראל ולכלכלת ישראל" - כך אמר (יום ב', 10.5.10) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אשר כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת וחגיגית במשרדו לכבוד צירופה של ישראל לארגון המדינות המפותחות, ה-OECD.

לדברי נתניהו, להצטרפות לארגון יש חשיבות אסטרטגית למיצובה של ישראל ככלכלה מפותחת ולמשיכת משקיעי חוץ לחברות בישראל.

נתניהו מנה שלושה יתרונות עיקריים כאלה: "היתרון הראשון הוא עצם קבלת תואר. בשוק העבודה אם יש לך תואר אוניברסיטאי של בוגר טכניון או מנהל עסקים לדוגמה, זה נותן לך הכרה ונגישות לתחומים רבים ובתחום הכלכלי הדבר הזה חשוב. היתרון השני הוא שהקבלה מייצרת סטנדרטים שמצפים שניישם כלפי עצמנו, ואנחנו משתדלים לעמוד בסטנדרטים האלה. היתרון השלישי הוא שזה פותח אפיקי השקעה שהיו סגורים קודם לכן".

ראש הממשלה אמר כי "יש הוראה שמנהלי השקעות חייבים להשקיע אחוז מסויים, נכבד, בכלכלות מפותחות - לא היינו על המפה ולכן עד כה נחסם בפנינו מקור השקעה עצום שהיום יכול להיפתח בפנינו".

במסיבת העיתונאים, הציב נתניהו יעד שאפתני חדש לנגד עיניו: "נגיע להיות בין 15 המדינות המובילות והמפותחות בעולם". נתניהו ציין כי מבחינת הכנסה לנפש, תגיע ישראל אל היעד בתוך כעשור. הוא פירט את הצעדים בהם תנקוט ממשלתו כדי להגיע ליעד המבוקש, כאשר בראש תוכניתו ניתן למנות את הצורך בשליטה בהוצאות הממשלה, את צמצום גודלו של המגזר הציבורי, את המשך הצעדים למעבר ממתן קיצבאות ליציאה לעבודה וכן את המשך הרפורמה שתפחית את שיעורי המס בישראל.

ראש הממשלה ביקש להודות לשר האוצר יובל שטייניץ, לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר, לשר התמ"ת בנימין בן-אליעזר, ליועציו לענייני כלכלה, וגם לאהוד אולמרט, לרוני בראון ולנגידי בנק ישראל מאז שנות ה-90', שלדבריו עסקו בנושא לפניו.

מהן המשמעויות של הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD?

משרד האוצר מנה את המשמעויות הנגזרות מהצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD:

* הכרה בינלאומית באיכות פעולותיה של המדיניות הממשלתית הישראלית בנושאי רגולציה, מלחמה בשחיתות ושמירה על זכויות קניין.

* משיכת משקיעים זרים שנשענים על "חותמת האיכות" שמעניק הארגון.

* לחברות בארגון צפויה להיות השפעה חיובית על דירוג האשראי של ישראל, מה שעשוי להביא להוזלת עלויות גיוס החוב של ישראל.

* ישראל תעמוד בסטנדרטים של ה-OECD כמכשיר מסייע לפעילות בשווקים בינלאומיים (כדוגמת אמנת OECD למניעת כפל מס, אימוץ כללי איכות מעבדה של ה-OECD) ותהיה שותפה מלאה בגיבושם.

* ישראל תאמץ מתודולוגיה לאיסוף נתונים וביצוע ניתוחים סטטיסטיים כאמצעי להשוואות בינלאומיות ולקבלת החלטות מדיניות.

* סיוע לישראל בגיבוש רפורמות כלכליות פנימיות באמצעות למידה השוואתית של ה-Best Practice במדינות החברות בארגון. כמו גם בניתוח צרכי החברה ובגיבוש צעדים לצמצום אי השוויון והפערים החברתיים.

* בתחומי הגנת הסביבה תיישם ישראל רפורמות להן התחייבה בתהליך ההצטרפות במהלך מספר שנים לגישור על הפערים בתחום שיפור איכות הסביבה ומניעת זיהומים של קרקע, מים, אוויר וים, שתביא לשיפור איכות החיים ובריאות התושבים.