הלחץ בעבודה החמיר את מחלת הסוכרת של החבלן

חבלן משטרה ממרחב השרון (51) הגיש לבית משפט השלום בתל אביב ערעור על החלטת קצין תגמולים שקבע כי מחלת הסוכרת סוג 1 ממנה הוא סובל לא נגרמה עקב השירות המשטרתי. החבלן התגייס למשטרה בשנת 1981 ובתאריך 9.3.06 הגיש תביעה להכיר במחלת הסוכרת ממנה הוא סובל ככזו שנגרמה או הוחמרה כתוצאה מהשירות ונתקל בסירוב. לטענתו, במסגרת תפקידו טיפל באירועים רבים של פיגועי טרור, פירוק מטענים וחגורות נפץ, נטרול מטעני חבלה של מחבלים מתאבדים, השמדה של אמצעי לחימה כולל מטעני נפץ ורימונים, הפעלת רובוט לנטרול מטענים, טיפול שוטף בזירות פיגועים המוניים, בדיקת גופות מחבלים מתאבדים, אמצעי לחימה, מטענים על גופות ועוד.

החבלן הדגיש שנגרם לו דחק נפשי קשה בעקבות אירוע טרור מיום 30.7.02, בו התבקש לנטרל חגורת נפץ שנתפסה על מחבל מתאבד. "דובר באירוע חריג ביותר בעל רמת סיכון גבוהה מאוד וסיכון ממשי ביותר לחיים עקב אופיו של המטען. ביצעתי את המשימה, במשך 3 שעות, תחת לחץ נפשי כבד תוך שאני נתון בסכנת חיים ברורה ומיידית. נטרול המטען, נעשה תחת עיניהם הפקוחות של סגל הפיקוד שצפה במתרחש מרחוק, ותוך ידיעה שכבישים רבים באזור המרכז נסגרו". החבלן ציין בכתב הערעור שמחלתו נגרמה, או לכל הפחות הוחמרה, בשיעור גבוה בשל אירועים חוזרים ונשנים של דחק נפשי אליהם נחשף במהלך שירותו. החבלן הגיש חוות דעת של פרופסור שתמכה בגרסתו והדגישה את הקשר בין דחק נפשי לסוכרת.

חוות דעת נגדית

קצין התגמולים השיב כי החבלן שירת שירות ארוך ולא הוכיח אירוע חריג בשירותו, וכי אין סמיכות זמנים בין האירוע מיום 30.7.02 לפרוץ מחלת הסוכרת שאובחנה בסוף שנת 2003. עוד נאמר כי לחבלן היו גורמי סיכון של עודף משקל, חוסר פעילות גופנית ועישון שגרמו לסוכרת. קצין התגמולים הגיש חוות דעת שתמכה בגרסתו.

קשר החמרה בגובה 50%

בית משפט השלום קיבל את ערעורו של החבלן: "בנסיבות העניין בהן חל שינוי בעבודתו של המערער באופן שבמשך תקופה מסוימת נחשף לסוג עבודה שונה מהסוג אליו הורגל בו נחשף לפיגועים וכן לביצוע עבודה שונה ובכללה נטרול חגורת נפץ אליה לא נחשף בעבר, כאשר באירוע מחודש יולי 2002 דובר על חגורת נפץ אשר כללה 11 מטעני חבלה ביחד, הרי שיש בכך כדי לקבוע כי המערער נחשף לדחק חריג, אשר לא היווה חלק מעבודתו עד אותה התקופה ואשר גרם לו ללחץ נפשי כפי שטען. יוער כי חיזוק לכך ניתן למצוא בבדיקות תקופתיות מיום 25.04.02 בו ציין המערער כי עבודתו הוא חשוף גם ללחץ נפשי".

בית המשפט הדגיש, כי טרם הוכרעה המחלוקת בעניין הקשר שבין דחק נפשי למחלת הסוכרת, ובמקרים של דחק נפשי חריג הכיר בית המשפט בקשר בין התפרצותה של המחלה לשירות, ונקבע שכל מקרה ייבחן לגופו. "אין חולק כי המערער היה חשוף במשך השנים 2002-2001 לדחק נפשי קיצוני אשר לא אפיין את עבודתו כעניין שבשגרה, כאשר אף נושא חגורת הנפץ היה משהו אשר המערער לא נחשף אליו עד לאותה העת ואשר גרם לו ללחץ נפשי...". בסופו של דבר, נקבע בהחלטה כי קיים קשר של החמרה בשיעור של 50% בין מחלתו של המערער, סוכרת מסוג 1, לבין השירות.