כשל ניהולי נרחב בניהול צורכי התשתית במדינה

אי-יישומן של תוכניות פיתוח של תשתיות חיוניות למשק, חריגה מלוחות הזמנים ומהתקציבים שיועדו לפיתוח התשתיות והיעדר מידע מרוכז, מפורט ומעודכן שיאפשר השוואה בין העלויות ולוחות הזמנים המתוכננים ובין המצב בפועל - אלו הממצאים הקשים העולים (יום ג', 11.5.10) מדוח מבקר המדינה לשנת 2009, הנוגעים לקיומן ופיתוחן של תוכניות שיפור התשתיות בישראל.

ראו: הנוסח המלא של הדוח.

לדברי המבקר, הממצאים מלמדים על כשל ניהולי של משרדי הממשלה, רשויות המדינה האחרות ואלה שמבצעים את העבודות מטעמם ושל העומדים בראשם.

לא ניתן להימנע מהקמת גוף שירכז את נתוני צורכי הפיתוח

לסיכום קובע המבקר כי הממצאים מלמדים שיש צורך דחוף בהפקת לקחים ובשיפור דרכי הטיפול והניהול של תוכניות הפיתוח. "כתוצאה מאי-יישומן באופן שיטתי ועל-פי תכנון רב-שנתי נקלעת הממשלה להתנהלות משברית כדי למצוא פתרונות מהירים ובלתי-יעילים לצרכים חיוניים", קובע משרד המבקר.

המבקר ממליץ לממשלה להסמיך גוף מטה שירכז את נתוני צורכי הפיתוח ויכין תוכנית מערכתית רב-שנתית מקיפה. גוף זה, לדברי המבקר, יאתר את הצרכים ואת החסמים, יבחן את כל תוכניות הפיתוח שעל סדר היום בכל אחד מתחומי התשתית ואת כדאיותן ויציע סדרי עדיפויות לממשלה. כל זאת - בתיאום ובשיתוף פעולה מלא בין כל הנוגעים בדבר. "התוצרים של עבודת מטה מעין זאת חיוניים כבסיס לדיון בממשלה כדי שתוכל לקבוע סדר עדיפויות ולקבל החלטות מושכלות בתחום התשתיות", ציין המבקר.

עוד הוא טוען כי על כל שר מוטלת האחריות לפעול לקידום ולמימוש של התוכנית לפיתוח התשתיות בתחומו. "לשם כך יש צורך להעביר לכל שר את כל הסמכויות הנדרשות כדי להוציא את המדיניות מן הכוח אל הפועל. עליו לקבוע גורם מוסמך, להעניק לו סמכויות מתאימות ולהטיל עליו את האחריות לניהולה הכולל של התוכנית על מקבץ הפרויקטים הכלולים בה", סיכם המבקר.

פערים מהותיים בחלק מתחומי התשתית

בדיקות משרד המבקר נעשו באגף התקציבים ובאגף החשב הכללי במשרד האוצר, במשרד ראש הממשלה, במשרד התחבורה ובמשרד התשתיות. נבדקו תהליכי האישור וההוצאה לפועל של תוכניות פיתוח ופרויקטים גדולים בתחומי התשתית הפיזית האזרחית, ובדיקות השלמה נעשו במשרד להגנת הסביבה, במשרד הפנים, ברשויות סטטוטוריות ובחברות ממשלתיות רלוונטיות.

ההשקעה בתשתיות נועדה, בין היתר, לספק שירותים חיוניים לאזרחי המדינה ולקדם את כלכלתה. פערים בין רמות הביקוש והצריכה ובין ההיצע ויכולת האספקה בתחומי התשתית האסטרטגית פוגעים בצמיחה וברמת החיים של תושבי המדינה. הממשלה הכירה בפערים מהותיים בחלק מתחומי התשתית - כגון חשמל, מים ותחבורה - ובצורך לצמצמם ויזמה לשם כך תוכניות פיתוח ייעודיות.

ע"פ ממצאי המבקר, הממשלה לא הסמיכה באופן רשמי גוף מטה שירכז את נתוני צורכי הפיתוח בכל תחומי התשתית השונים ויוכל להציג לה תמונה מקיפה ומפורטת של כלל צורכי התשתית בכל תחום, ותוכניות מפורטות שיאפשרו לספק צרכים חיוניים בכלל וצרכים דחופים בפרט. כפועל יוצא מהיעדר גוף כזה, אגף התציבים, שאינו הגוף האחראי למתן פתרונות בתחומי התשתיות ולקביעת חיוניותם וסדר העדיפויות שלהם, מרכז את הנתונים על צורכי הפיתוח ומתעדף את תוכניות הפיתוח. הדבר גורם חילוקי דעות בין המשרדים המקצועיים לבין גופי המטה השונים כדוגמת משרד האוצר, בעניין תוקפן של החלטות התעדוף השונות.

עוד טוען המבקר, כי במקרים מסוימים מאשרים בממשלה או במשרדים פרויקטים הכלולים בתוכניות הפיתוח, אף שלא נבחנו כנדרש החלופות השונות וכדאיותן הכלכלית והמקורות התקציביים למימושם. יתרה מזו - התמונה הכלכלית המוצגת בפני מקבלי ההחלטות לשם קידום הפרויקט ואישור המשאבים המוקצים לו, אינה שלמה, והיא מוטה בדרך כלל כלפי מטה. פער זה מביא לאי-הקצאת מקורות מתאימים, לבזבוז משאבים, לפיגורים בלוחות הזמנים המתוכננים ולכשלים מרובים.

בנוסף מציין המבקר כי הממשלה אינה עושה די להסדרת הסמכויות והאחריות בין הגופים המעורבים בקידום תוכניות הפיתוח וכי היערכותה התכנונית של המדינה עוד לפני התחלת העבודה אינה מספקת משום שאין היא כוללת בדיקה של איכות התכנון ומרכיביו.