עתירה לבג"צ: מדוע הוחלף מנהל עיזבון המיליונים

מהו שיקול הדעת והאינטרסים המנחים שופטים, בעת מינוי נושאי תפקיד ממונים מטעם בית המשפט? זו השאלה העומדת בבסיס עתירה שהגיש (יום ג', 4.5.10) לבג"צ עו"ד רן אפק, באמצעות עורכי-דינו, חיים שטנגר וסער אטיאס, נגד סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, השופטת טובה סיון, נגד מנהל בתי-המשפט, השופט משה גל, נגד סגן מנהל בתי-המשפט, השופט אלון גילון, נגד האפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר ונגד עו"ד שמואל קסוטו, המשמש כמנהל עיזבון של קרובת משפחתו, ורדה בורשטיין ז"ל.

בעתירתו טוען עו"ד אפק, כי השופטת סיון החליטה על העברתו מתפקידו כמנהל עיזבונה של קרובת משפחתו שנפטרה ומינויו של עו"ד קסוטו, כמנהל עיזבון חלופי תחתיו, בלא שקיבלה את תגובת כלל היורשים, קודם להחלפת מנהלי העיזבון בעיזבון הנ"ל. לכן, לטענתו, בטל מינויו של עו"ד קסוטו כמנהל העיזבון.

בעתירתו טוען עו"ד אפק כי מדובר בעיזבון רב רכוש, הכולל עשרות דונמים של קרקע באבן יהודה, דירות ורחובות בעיר רמת-גן וקופת מזומנים גדושה, כאשר שוויו של עיזבון זה נאמד בהתאם לדוח שהגיש בשעתו, בלפחות 40 מיליון שקלים, ומכאן ברור גם העניין המוגבר שמעורר ניהול עיזבון זה.

בעתירתו לבג"צ, מבקש אפק כי בג"צ יפסיק, באופן מיידי, את כהונתו של עו"ד קסוטו כמנהל העיזבון, ויקבע כי כל פעולותיו, מעשיו ו/או מחדליו כמנהל עיזבון, החל מתאריך מינויו ואליך ועד למתן פסק-דין המורה על ביטול מינויו כמנהל עיזבון המנוחה, הינם בטלים ואינם מחייבים.

עורכי-דינו של עו"ד אפק ביקשו מבג"צ להורות בנוסף לשופטת סיון ולשופט גילון לגלות ולהסביר בפומבי מה היו השיקולים והקריטריונים שהנחו את סיון לבחור דווקא בעו"ד קסוטו כמנהל עיזבון המנוחה, במקומו של עו"ד אפק, שעה שלמיטב ידיעתו של עו"ד אפק, לא היה לעו"ד קסוטו כל ניסיון שהוא בניהול עיזבונות, בתקופה שמינתה אותו השופטת סיון, לתפקיד מנהל עיזבון המנוחה.

סוגיות דיוניות, חוקתיות וציבוריות בנושא מינויים של בעלי תפקידים בשכר

עתירתו של עו"ד אפק מעלה שאלה דיונית, חוקתית וציבורית חשובה מן המעלה הראשונה, שכן באי-כוחו דורשים מבית משפט העליון להורות לשופט גל, מנהל בתי-המשפט, להנהלת בתי-המשפט ולאפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר, לפעול במהירות הראויה ותוך זמן סביר ולהביא להקמת מאגרי עורכי-דין ורואי-חשבון פומביים, פתוחים, שקופים ושיוונים, לצורך מינויים של מנהלי עיזבון, אך ורק מתוך מאגרים אלה, כדי לתרום לביסוס עיקרון השקיפות, בכל הקשור למינויים של בעלי תפקידים בשכר, הממונים לתפקידם בידי בתי-משפט בישראל, וכדי למנוע טענות, בדבר העדפה או בדבר אפליה פסולה, כמו גם בשאלות של פגיעה בשוויון, או מינוי תוך שיקולים זרים או מתוך ניגוד עניינים.

בעתירה מעלה עו"ד רן אפק נושא שנדחק אל השוליים של ועדת הבדיקה בנושא מינויים של בעלי תפקידים בשכר על-ידי בתי-המשפט, הכוללים גם מנהלי עיזבון, כאשר כיו"ר הוועדה שימשה נציבת תלונות הציבור על השופטים ושופטת בית משפט העליון בדימוס, השופטת טובה שטרסברג-כהן וחברי הוועדה היו נשיא בית-הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר ונשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקווה, השופטת הילה גרסטל.

בעתירה נדרשים המשיבים לפעול במהירות הראויה ותוך זמן סביר ולהביא לאימוץ מסקנות והמלצות "דוח ועדת הבדיקה בנושא מינויים של בעלי תפקידים בשכר על-ידי בתי-המשפט מחודש אוגוסט 2008.

במסגרת העתירה מבוקשים גם צווי ביניים שימנעו מעו"ד קסוטו מלהוסיף ולהמשיך בתפקידו, כמנהל עיזבון המנוחה, עד למתן פסק-דין סופי בעתירה וכן למנוע מכלל בתי-המשפט ובתי-הדין בישראל, בכלל ומבית משפט קמא בפרט, להוסיף ולמנות מנהלי עיזבון על דעת עצמם שלא מתוך המאגרים, כאשר עד להקמת המאגרים הללו, ימונו מנהלי עיזבון, בידי ועדת אד-הוק, שחבריה יהיו נציג לשכת עורכי-הדין בישראל; נציג המחלקה לניתוב תיקים בבית המשפט שבו נוצר הצורך במינוי מנהל עיזבון; שופט שימנה נשיא או סגן נשיא בית המשפט בבית המשפט שבו נוצר הצורך במינוי מנהל עיזבון ונציג לשכת רואי-החשבון.

טרם ניתנה החלטה בעתירה, שהועברה לעיונו של השופט התורן בבג"צ.