עבודות

בית משפט השלום בתל אביב גזר (29.4.10) מאסר על תנאי למשך חמישה חודשים ו-200 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור על סגן ראש עיריית ת"א לשעבר נתן וולוך. גזר הדין ניתן לאחר שוולוך הודה בעבירות אלו במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים.

וולוך הורשע בבית המשפט בשלוש עבירות של הפרת אמונים של עובד ציבור, וכן שלוש עבירות לפי חוק הכניסה לישראל.

בשלושה מקרים נענה לבקשת איש העסקים ראובן גרוס ז"ל שביקש מוולוך לכתוב עבורו מכתבים לצורך הנפקת ויזה עבור אזרחית מודלבית שגרוס חפץ להזמינה לביקור.

בשלושה מועדים שונים: ב 25.7.99- , ב 8.11.00- ו 26.3.01- חתם הנאשם על מכתבים שנוסחו על-ידי גרוס, ביודעו שתוכנם כוזב, ולפיהם הייתה אזרחית מולדביה מוזמנת כביכול, על חשבון העירייה, להשתתף בהשתלמויות שונות שאורגנו על-ידי העירייה בתחום החינוך. בפועל, לא רק שאותה אזרחית לא הייתה מוזמנת על-ידי העירייה, אלא שלא התקיימו כלל השתלמויות כנ"ל בתקופה הרלוונטית.

"מכתבים אלה, שהכילו מידע כוזב, הוצגו לגורמים במשרד הפנים המעניקים אשרת ביקור לזרים, ובהסתמך עליהם קיבלה אזרחית מולדביה בכזב אשרות ביקור בישראל", נכתב בהכרעת הדין.

השופטת גיליה רביד קבעה בהכרעת הדין כי וולוך הודה ונטל אחריות על מעשיו וקצינת המבחן התרשמה כי הוא מתייסר על כישלונו ומתחרט. הנאשם הוא בן 73 וזו לו הסתבכות ראשונה עם החוק.

"לצורך גזירת הדין יש לקחת בחשבון גם את העובדה שההליך הפלילי כבר גבה מהנאשם מחיר בעצם היותו מושעה מזה שנתיים. יש לקחת בחשבון גם את העובדה שלעצם הרשעתו בדין יש מחיר אישי. במכלול השיקולים השונים, ועל-רקע כל האמור לעיל, אינני סבורה כי יש הכרח בהטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם, ולו גם בדרך של עבודות שירות. האינטרס הציבורי יבוא על סיפוקו גם אם הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור כמומלץ על-ידי שירות המבחן. מדובר בעבודה בהיקף שעות לא מבוטל והדבר יהווה לא רק עונש חינוכי, ממשי ומוחשי, אלא גם תרומה לציבור, על-ידי כך שהנאשם יסייע לילדים לקווי למידה. בנוסף, יוטל על הנאשם גם מאסר מותנה", קבעה.

ביחס לשאלה האם במעשיו של וולוך יש קלון ציינה כי לא מדובר במקרה של שחיתות קרדינאלית שדורשת הטלת קלון כפי שהיה במקרה של פסק הדין בעניינו של ראש עיריית רחובות לשעבר, שוקי פורר.

"אין ויכוח, שהנאשם נכשל ופעל שלא כמצופה מאיש ציבור במעמדו-ולא אחזור על הדברים שפורטו בהכרעת הדין. עם זאת, הסטייה שסטה מנורמת ההתנהגות המצופה ממנו, לא הייתה סטייה קרדינאלית. לא רק שהנאשם לא זכה לטובת הנאה כלשהי ולא פעל למען אינטרס אישי, אלא שכפי שכבר צוין קודם הנזק לציבור כתוצאה ממעשיו לא היה נזק ממשי ומוחשי. ככל שיש להילחם בנגע השחיתות הציבורית, יש טעם בדברי הסנגור באומרו, כי ראוי שלא להיגרר לטשטוש אבחנות בין אותם מקרים חמורים המצדיקים התייחסות רצינית ומחמירה ושלילה מוחלטת של ההכשר מלמלא תפקיד ציבורי, לבין המקרים המתונים יותר", ציינה.

עוד כתבה בהכרעת הדין כי על-רקע שנות פעילותו הרבות של הנאשם ותרומתו במישורים שונים, לא תוכל לומר, כי המעשים הנוכחיים שבוצעו לפני כ 10- שנים, מצדיקים הטלת אות קלון.

"די לטעמי במקרה הנוכחי בעצם ההרשעה, שמשמעותה הכתמת הנאשם בפלילים ואין הכרח גם בהטבעת אות קלון עליו. במכלול השיקולים והאיזונים, הגעתי אפוא למסקנה כי יש לדחות בקשה זו של התביעה", קבעה.