תקף את חבריו באכזריות ויצא "בזול"

נגד דניס ברזינסקי הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום שייחס לו תקיפה הגורמת חבלה של ממש וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. מכתב האישום עלה כי ביום 13.6.08 הגיע ברזינסקי עם ארבעה מחבריו לחוף דוגית בכנרת ובמהלך הערב שתתה החבורה אלכוהול. למחרת, בשעה 05:00 לפנות בוקר, היכה ברזינסקי את אחד מחבריו והורחק מהמקום. זמן קצר לאחר מכן נטל ברזינסקי בקבוק זכוכית ריק, שבר אותו על ראשו של אחד מחבריו, והיכה את החבר השני בפניו באמצעות הבקבוק וגרם לו לחתכים רבים.

בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו וגזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות; 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי שלא יעבור תוך תקופה של 3 שנים, עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בגינה; 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון ויורשע בגינה; צו מבחן למשך 12 חודשים במהלכם יהיה בפיקוח של שרות המבחן. בנוסף נקבע שישלם פיצוי בסכום של 15,000 שקל וקנס בסך של 1,500 שקל.

בית המשפט המחוזי ציין בגזר הדין כי מתסקיר שירות המבחן עלה שברזינסקי נטל אחריות וביטא חרטה כנה על תוצאות מעשיו, וכן כעס עצמי. שירות המבחן התרשם שהתנהגות חבריו כלפיו תורגמה על-ידו כמסכנת את חייו, ולכן הגיב בפרץ אלימות. בית המשפט המחוזי העדיף את האינטרס השיקומי של ברזינסקי על פני האינטרס הציבורי.

בכתב הערעור לבית המשפט העליון טענה המדינה כי העונש שנגזר על ברזינסקי אינו הולם את חומרת המעשים והאינטרס הציבורי. המדינה הוסיפה כי אין להקל ראש במעשיו לאור התנהגותם המקדימה של המתלוננים. "התייחסות למעשי קונדס והלצה הנעשה בין חברים כאל נסיבה מקלה עשויה להביא עימה מסר חברתי שגוי, לפי ייתכנו נסיבות של מה בכך שיצדיקו התייחסות סלחנית למקרי אלימות קשים".

"ישנם שיקולים רבים לקולא"

שופטי בית המשפט העליון מרים נאור, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן דחו את ערעור המדינה, למרות שקבעו כי העבירות שביצע ברזינסקי חמורות. "הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה. לא בלי התלבטות נראה לנו כי על-אף חומרת מעשיו של המשיב, אין זה אחד מאותם מקרים המצדיקים התערבותה של ערכאת ערעור בעונש לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון".

השופטים ציינו שהם סבורים כי "בית המשפט המחוזי איזן את כלל השיקולים הרלוונטיים, הן מבחינת נסיבות האירוע והן מבחינת נסיבותיו האישיות של המשיב, וכי העונש שהוטל הינו ראוי, בנסיבות אלו. אכן לצד החומרה הרבה שיש בעבירות שביצע המשיב, ישנם שיקולים רבים לקולה כפי שפירט בית המשפט המחוזי, ובראשם לטעמנו הליך השיקום המוצלח שהמשיב מממן מכיסו, כפי שפורט בתסקיר שירות המבחן. לצד האינטרס הציבורי הדורש ענישה מרתיעה כנגד מי שנוקט באלימות כה חמורה, עדיין יש לזכור כי הענישה במדינת ישראל היא אינדיבידואלית. איש בחטאו יישא".

השופטים הדגישו כי הרצון הכן שמפגין ברזינסקי בטיפול, מצדיקים העדפה של השיקול השיקומי-טיפולי.