מסמכים חדשים: חנה סנש גססה למוות

חנה סנש, הצנחנית היהודיה שהוצאה להורג לאחר שנפלה בשבי בהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה, גססה שעות ארוכות בטרם נפטרה. כך עולה ממסמכים שהביא עמו שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, מהונגריה (11.5.03).

חנה סנש לקחה חלק במבצע להצלת יהודים באירופה ב-1944, כחלק מקבוצת צנחנים, ונפלה בשבי בהונגריה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג בירייה.

שלשום חזר שר המשפטים מביקור בן שלושה ימים בהונגריה, בו התארח אצל עמיתו ההונגרי, פטר באראנו. באראנו מסר ללפיד צילומים של פסק הדין שניתן ב-1952 לאחר שחרור הונגריה, שהוצא כנגד שני קצינים הונגריים ששפטו את חנה סנש למוות, ובו פירוט עדויות המצביעות על כך, שחנה סנש לא מתה במקום, מירי כיתת היורים אלא גססה במשך שעות ארוכות ומתה מספר ימים לאחר מכן.

את המסמכים העביר לפיד ל'יד ושם' ולמשפחתה של סנש בארץ והם יפורסמו במלואם לאחר שכל בני המשפחה יקבלו אותם. ב'יד ושם' אמרו, כי הדברים היו ידועים אך כי חסרים היו פרטים רבים והם תקווה כי המסמכים החדשים יישפכו אור על הפרשה.

לפיד סיפר, כי לפני עשר שנים הביא לכך שבית המשפט של הצבא ההונגרי ביטל את פסק דין המוות נגד סנש. לדבריו, בשנת 1993 טען בפני שר המשפטים ההונגרי כי העוול המשפטי שנעשה לחנה סנש לא תוקן מעולם.

ממשלת הונגריה הנחתה את בית המשפט העליון של הצבא ההונגרי לפעול בעניין, וביולי 1993 הוצא פסק דין המבטל את פסק דין המוות שהוטל עליה. מסמך הביטול הועבר לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, שהזמין אליו את אחיה של חנה סנש, ומסר לו את פסק המסמך.

חנה סנש

חנה סנש נולדה ב-17 ביולי 1921 בבודפסט, בירת הונגריה. בשנת 1939 עלתה לארץ ישראל. סנש פנתה לארגונים שארגנו פעולות הצלה של יהודים באירופה, במטרה לקחת חלק במאבק למען הצלת יהודים. ב-1943 התקבלה כמתנדבת לקבוצת צנחנים שמשימתם הייתה לצנוח על אדמת אירופה.

במרס 1944 צנחה חנה עם חבריה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי. שם שהו שלושה חודשים בתקווה לסיוע של הפרטיזנים המקומיים. התעורר ויכוח בקבוצה אם לבטל את המשימה או אם לדבוק בה ולהיכנס להונגריה ללא התעודות המזויפות, שהיו הפרטיזנים אמורים לספק. חנה סנש דבקה במטרה, וחצתה את הגבול ביוני 1944. מיד לאחר מכן נתפסה על-ידי חיילים הונגרים ונשלחה לכלא בודפסט. היא הועמדה לדין באשמת ריגול וכאזרחית הונגריה גם בבגידה במולדת.

סנש כפרה בהאשמות בטענה, כי היא אינה הונגריה, אלא ישראלית, ונלחמה על זהותה זו, למרות שידעה כי היא מסתכנת בעונש מוות, אשר אכן הגיע, וב-7 בנובמבר 1944, כשהיא בת 23, הוצאה חנה סנש להורג.