לחיות עם חתול ואלרגיה ביחד

לאוהבי חתולים אלרגים, החיים עם חבר ממשפחת החתולים אינם אפשרות. ולמרות זאת, על-פי האקדמיה האמריקנית לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה (AAAAI), כמעט 10 מיליון בני אדם בוחרים לחיות עם חית מחמד למרות שהם אלרגים אליה. רובם, בוחרים לסבול, או ליטול תרופות, במקום לוותר על חיית המחמד.

לגבי אלו הסובלים מאלרגיות קלות עד מתונות, השליטה בהתלקחות האלרגיה כוללת ניהול הסביבה הביתית, שימוש בתרופות וטיפול וניקוי חיית המחמד על בסיס קבוע.

בארצות הברית לדוגמה, אלרגיות שמקורן בחתולים משפיעות על כ-20% מהאוכלוסיה, והן נגרמות מפרוטאין הנמצא ברוק ובפרווה (תאי עור מתים) של בעלי החיים. בגלל שהחתולים מלקקים את הפרווה שלהם כדי להישאר נקיים, הפרוטאין "הבעייתי" - שנקרא "fel d 1", נמצא על כל גופם.

יתרה מכך, אלרגנים קלי משקל מרחפים באוויר, נדבקים לקירות, לשטיחים, לבגדים ולמשטחים אחרים.

רוב האנשים שבאמת סובלים בהגדרה מאלרגיה לחתולים יזהו מהר למדי אם נכנסו לבית בו מתגורר חתול או לא - הם מרגישים את התגובה המתעוררת ממה שבאוויר. התגובות הן למעשה התסמינים המוכרים, כמו אף סתום ואדום ועיניים מגרדות. חולי אסתמה נמצאים בסיכון לסבול מתגובות חריפות יותר, כולל מקשיי נשימה.

רופאים ממליצים לחולים המתקשים לשלוט בתסמיני האסתמה לוותר על מגורים משותפים עם חתול משום שהדבר עלול לגרום למצבים שעלולים לסכן את חייהם.

ניקוי וטיפול על בסיס קבוע

צילום: מחוץ לחדר השינה [צילום: פלאש 90]

לכל אותם אנשים שלא רגישים בצורה קיצונית, החיים עם חתול, דרושה נקיטת מספר צעדים שמטרתם להפחית את כמות האלרגנים שבבית ושעל החתול. ההמלצות הן לרחוץ את חיית המחמד בשמפו עדין או לנקות אותה עם מטלית לחה. הברשות על בסיס שבועי שנעשות בחוץ על-ידי אדם שאינו אלרגי הן רעיון מצוין גם כן. ישנם תרסיסים שניתן לקבל מהווטרינר והם יכולים גם להפחית את כמות הקשקשים הנמצאים על פרוות החתול.

אפשרות נוספת, שהניבה במחקרים תוצאות סותרות, היא הוספת כמויות קטנות ביותר של אצפרומזין, סם הרגעה הניתן תחת מרשם, למזון או למי השתייה של החתול. התערובת המדוללת, לדברי חלק מהווטרינרים, מפחיתה או מעלימה את הפרוטאין הגורם לאלרגיה לחתולים. הבעלים, בהתאם לתסמינים, יכולים גם להשיג הקלה בעזרת תרסיסים לאף, טיפות עיניים או גלולות תחת מרשם. זריקות הניתנות לאנשים אלרגים לחתולים מספקות הקלה גם כן, אך מספר מחקרים הראו כי אינן יעילות ביותר.

בתוך הבית, החזיקו בחתולים מחוץ לחדר השינה והניחו כיסויים נגד אלרגיה על המזרנים ועל הכריות. כבסו את מצעי המיטה במים חמים, שיטפו את הידיים אחרי מגע עם החתול והגבילו את כמות השטיחים בבית, במיוחד בחדר השינה. גם אם אתם שומרים שהחתול לא ייכנס לחדר השינה, בסופו של דבר השטיחים מתמלאים באלרגנים דרך הרגליים שלכם. ניקוי בקיטור יכול לעזור ולהסיר את האלרגנים המסתתרים בשטיחים.