כתב אישום הוגש (יום ב', 12.5.03) נגד עיתונאי ערוץ הטלוויזיה הישראלית, איתי רפפורט, באשמה לפגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה ופרסום מיוחדים.
כתב האישום מתבסס על קלטת חקירת אונס שהשיג. רפפורט עשה בקלטת שימוש לכתבה שהגיש, לאחר שהבטיח לנערה שנאנסה שיטשטש את פניה ויראה לה את הכתבה טרם השידור, אולם לא עשה זאת.
בחודש ינואר 2001, נודע לרפפורט, על-רקע עבודתו כעיתונאי, על כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד אדם שהואשם בשני אישומים של מעשי אינוס, מעשי סדום, חטיפה ועבירות נוספות שביצע.
לרפפורט נודע עוד, על דבר קיומה של חקירה שהתנהלה במשטרה בגין תלונת מתלוננת - שהביאה להגשתו של כתב האישום. עוד נודע לו שבחומר החקירה קיימת קלטת וידאו המנציחה חלק ממעשי העבירה, בה נראית הנאשמת כשהיא במערומיה ומשמשת קורבן למעשי האלימות והאינוס.
בדרך שאינה ידועה, הגיע לרפפורט עותק של הקלטת, ולאחר שצפה בה ביקש לראיין את המתלוננת לצורך כתבה שעמד להכין לשידור בטלוויזיה בצירוף חלקים מתוך הקלטת. הוא הצליח להשיג את שמה של המתלוננת, ויצר עימה קשר באמצעות חברה לחיים. הוא ביקש ממנה להיפגש איתו כדי לעזור לה להילחם בתופעת האינוס.
בתחילה סירבה המתלוננת להיפגש איתו, בטענה שאיננה מעוניינת בפרסום הפרשה. אולם לחציו של רפפורט הביאו לבסוף להסכמתה להיפגש איתו. כאשר נפגשו ניסה רפפורט לשכנעה להתראיין ולהצטלם לכתבה שהוא מכין בנושא. המתלוננת סירבה. רפפורט חזר לשכנעה בשלב מאוחר יותר - אולם כאן לא נכנעה ללחציו.
בסופו של דבר התייצב רפפורט עם צוות צלמים ומקליטים בביתה של המתלוננת, וביקש ממנה לקיים את הראיון. בתחילה סירבה, אולם לאחר שכנועים הסכימה להתראיין ובלבד שיצולמו רק צידה השמאלי וידיה וכי לא יוצגו פניה. המתלוננת התנתה את הסכמתה לשידור הראיון עימה בכך שיתאפשר לה לצפות בכתבה בטרם שידורה וכי לא ניתן יהיה לזהותה. תנאי זה הציג רפפורט עצמו בפניה, במהלך נסיונותיו לשכנעה, ואף הבהיר לה כי במידה ולאחר הצפיה בכתבה לא תסכים לשידורה, הכתבה לא תשודר.
לבסוף אכן התקיים הראיון על-ידי רפפורט, בבית המתלוננת. לאחר הראיון, הוא ערך את הכתבה, כשבה משולבים חלקים מהראיון שערך עם המתלוננת וחלקים מתוך הקלטת שהושגה לידו - לגביה לא קיבל את הסכמת המתלוננת.
ביום ה-8.2.01 העביר רפפורט למערכת "מבט" של הטלוויזיה הישראלית את הכתבה - מבלי שהציגה קודם למתלוננת, כפי שהותנה. כמו-כן אמר לעורך, כי המתלוננת נתנה את הסכמתה לשידור הכתבה - כולל חלקים מתוך הקלטת, ובלבד שיוסתרו פניה, וזאת על אף שידע שהדברים אינם נכונים.
באותו יום שודרה הכתבה ובה הראיון, תוך הסוואת קולה של המתלוננת ואי חשיפת פניה. כמו-כן שודרו חלקים מתוך הקלטת, בהם טושטשו פניה של המתלוננת, אך ניתן היה לראות את פניו של האונס, גופה העירום של המתלוננת, ומעשי אלימות והשפלה שביצע בה. בעקבות כך, שכניה וחבריה של המתלוננת שצפו בכתבה זיהו את המתלוננת ודיווחו על שידורה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה