שטרסברג-כהן פורשת; מתריעה - "רוחות רעות" נושבות נגד בית המשפט העליון

השופטת טובה שטרסברג-כהן מתריעה מפני רוחות רעות שנושבות, במטרה לפגוע במעמדו וביוקרתו של בית המשפט העליון. השופטת אמרה את דברה הבוקר (יום ב', 12.5.03), בטקס הרשמי לרגל סיום כהונתה בבית המשפט העליון ופרישתה לגימלאות - במלאת לה 70 שנה.

[הנוסח המלא של דברי הפרידה, ראו קישור]

באולם ג' בבית המשפט (האולם הגדול), התכנסו כל שופטי בית המשפט העליון, וכן אישים בכירים, פרקליטים ובני משפחתה של השופטת שטרסברג-כהן. כנהוג, היא הקריאה את דבריה מן הכתב, וזכתה לברכתו של הנשיא אהרן ברק.

הנשיא אהרן ברק שיבח את שטרסברג-כהן, על-כך שיותר מכל שופט אחר, היא הביאה לפיתוח דיני התובענה הייצוגית בישראל. ברק שיבח את השופטת בכך "שהזיזה את גבולות האחריות בנזיקין בכל הנוגע לכללי הסיבתיות, והכניסה אותנו לעידן חדש ומרתק בתחום קשה זה בהכירה בפיצוי על אובדן הסיכויים". הנשיא מנה הלכות נוספות שיצאו תחת ידיה, שהפכו לנכסי צאן ברזל ולאורים ותומים במערכת המשפטית בישראל.

[הנוסח המלא של דברי הנשיא, ראו קישור]

שטרסברג-כהן מסיימת עתה 26 שנות שיפוט. בקהיליה המשפטית היא זכתה להערכה רבה. הן בשל סגנונה - מאירת פנים ויסודית; והן נוכח העבודה הקשה ותרומתה בתחום המשפט האזרחי.

השופטת בירכה על "המילים הטובות והיפות שהורעפו עלי, יש בפי מילה אחת קטנה - גדולה, תודה. חשבתי שלי זה לא יקרה והנה זה קורה. התכנסנו לאירוע פרידה, מעמד שאינני אוהבת. אני נפרדת מכס המשפט. אינני נפרדת מן המשפט. הוא חלק ממני, אני לוקחת אותו איתי".

השופטת התריעה כי לא כולם מודעים לתפקידו של בית המשפט העליון ולהכרח לשמור על החוק. לדבריה, "לאחרונה נושבות רוחות רעות לכיוון בית המשפט העליון ומועלות הצעות שונות ומשונות על-מנת לפתור בעיות מדומות. יש והצעות אלה מועלות על-ידי מי ששלטון החוק אינו עולה בקנה אחד עם אינטרסים אישיים קבוצתיים או פוליטים שלו ויש והן מועלות משום חוסר ידיעה מספקת על טיבה של העשייה השיפוטית וחוסר מודעות מספקת למהות הביקורת השיפוטית המופעלת על-ידי בית המשפט העליון".

שטרסברג-כהן ציינה, כי בית המשפט העליון הוא הגורם א-פוליטי, הפועל באופן אובייקטיבי. "תנו לפוליטיקה את אשר לפוליטיקה, תנו למשפט את אשר למשפט. אל תערבבו בין השניים. תערובת כזו היא מרשם קטלני. המוצר המוגמר שלה הוא בית משפט "מטעם". השלכותיו הן פגיעה קשה בעצמאותם ובאי תלותם של שופטיו, ובתיפקודו של בית המשפט המושתת על טהרת המקצועיות המובהקת והנטרליות חסרת הפניות".

בסיום דבריה אמרה השופטת:

"אני נפרדת היום מ-26 שנים של שיפוט שהיה מרכז חיי וימשיך להיות חלק ממני. הגעתי למשפט באופן מקרי אבל אילו צריכה הייתי לבחור היום מחדש, הייתי בוחרת, שלא במקרה, במשפטים ובמסגרת זו בשיפוט והפעם מתוך מודעות מלאה למהותו של עולם המשפט ושל חיי השופט".